וישב או תולדות? לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 25/11/2021
בסד
ד"ת לפרשת וישב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
וישב או תולדות?
-------------------------------------------------
פרשת השבוע פותחת במילים" וישב יעקב בארץ מגור אביו בארץ כנען " ,מה רצתה הכתוב ללמדנו מפסוק זה על עניין ישיבת יעקב? הרי הוא לא ישב כל הזמן ... מן הסתם הוא אכל שתה וחיי את חייו .
המהרם אלשיך כותב, "עוד יתכן, ויהיה הקשר אמיץ בסמוך לו למעלה ולמטה. והוא, כי באה תורה ללמדנו דעת כמה וכמה צריך יזהר אדם על שלום ביתו, כי רע עליו שביב אש קנאה בתוך ביתו המביאה לידי שנאה, מכל מחנות שונאיו אנשי מלחמה שמדלתי ביתו וחוצה. כי הביטה וראה מה גדלו ועצמו מאד בני עשו ואלופיו ושריו יחדו - שונאי נפש יעקב - הנזכרים. ועם כל אלה 'וישב יעקב' ביישוב ושלוה ואין מחריד מכלם, עם היות 'בארץ מגורי אביו', שהיה גר ומטולטל שם אביו מֵרִגְשַׁת תושבי הארץ. באופן היו ליעקב שני סוגים שכנים רעים וחטאים שונאי נפשו, אלופי עשו ותושבי הארץ, נוסף על היות 'בארץ כנען' שהיא על ידי ייסורין, ועם כל זה בהיות שלוה בארמנותיו בלי קנאה, היה ביישוב. אך 'אלה תולדות יעקב כו'', שעל ידי שנתגלגלה קנאה ושנאה בביתו בחומותיו מאז לא שלו ולא שקט ולא נח כהמשך הסיפור".ועוד נשאל מדוע המילה " ארץ כתובה פעמים ? הרי אפשר היה לכתוב" וישב יעקב בארץ מגורי אביו".
רבנו בחיי מסביר," וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. הזכיר וישב ולא אמר ויגר יעקב, מפני שהזכיר למעלה בעשו וישב עשו בהר שעיר. כי תולדות עשו המלכים והאלופים שיצאו ממנו נתישבו בארץ אחוזתם, הארץ שיצאה להם לאחוזת עולם, לכך הגיד כאן ביעקב כי נתישב הוא בארץ הקדושה בארץ מגורי אביו. ואמר לשון מגורי כי מצינו שקראה הכתוב כן (שמות ו) לתת להם את ארץ מגוריהם אשר גרו בה, כי לפי שהאבות היה עקרם מעבר הנהר היו עתה גרים בארץ שהיתה לכנען בזמן ההוא.
ובמדרש וישב יעקב כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער, (שמות לב) וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק. (בראשית לז) וישבו לאכול לחם וישאו עינים, ויראו וגו'. (מלכים א ה) וישב יהודה וישראל לבטח ויקם ה' שטן לישראל. (במדבר כה) וישב ישראל בשטים ויחל העם וגו'. אף כאן וישב בקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה. מה כתיב למעלה ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, ואלה שמות אלופי עשו, ראה יעקב אלופי עשו נתירא אמר מי יוכל לעמוד כנגד כל המלכים והאלופים הללו. משל למה הדבר דומה לגמלים טעונים קש היה הצורף עומד ותמה היכן יכנס כל אותו הקש, היה שם פקח אחד אמר לו מה תתמה מן הקש ניצוץ אחד יוצא מכירתך ויכלה כל הקש. כך כשראה יעקב לעשו ואלופיו וגבוריו נתירא אמר לו הקב"ה ניצוץ אחד שלך יכלה אותם, הוא שכתוב (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום. וזה שכתוב אלה תולדות יעקב יוסף, כלומר ניצוץ יוצא מתולדות של יעקב והוא יוסף שיכלה כל תולדותיו של עשו שהיה יעקב מתירא מהם."
יעקב בא לארץ רדוף פחדים שלא יקרה בו מ"גורי אביו" כלומר פחדיו לעניין ירושת ארץ כנען.
אמר יעקב אין אני מותיר עניין זה לרגע מתתי ואף לא לזקנתי .
אלא כבר עתה אני מסמן את ממשיך תולדותיי ואותו שיורש ארץ כנען.
ולפיכך הסמיך ולכך הכתוב : "אלה תולדות יעקב - יוסף".
וכמובן יעקב טעה בשניים גם במהות וגם בעיתוי."
מה שמקשר אותנו לכתונת הפסים של יוסף כפ"ס, "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים " בראשית רבה מסביר" רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו.
"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר צריך אדם שלא לשנות בן מבניו שעל ידי כתונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְגוֹ'".
"פַּסִּים" שהיתה מגעת עד פס ידו.
ד"א "פַּסִּים" שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד.
"פַּסִּים" שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו ועלת ליהודה "פַּסִּים" על שם צרות שהגיעוהו פ"א פוטיפר סמ"ך סוחרים יו"ד ישמעאלים מ"ם מדינים.
ד"א "פַּסִּים" רשב"ל בשם ראב"ע (תהלים סו, ה): "לכו וראו מפעלות אלהים" וכתיב בתריה "הפך ים ליבשה" למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם פסים פס ים:"
הכלי יקר מסביר," ישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו". אע"פ שנאמר והוא נער את בני בלהה, שהיה עושה מעשה נערות כמותם מ"מ אהבו יעקב לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג את עצמו כזקן ורגיל ופרקו נאה, ולא ידע הנהגתו שעם אחיו, ע"כ אמר כי בן זקנים הוא לו, במלת לו הורה שדווקא לו היה בן זקונים ולא לאחיו, לפי שבהיותו אצלם עשה מעשה נערות כמותם, ובהיותו אצל אביו הזקן היה עושה מעשה זקנה, ואולי לא רצה לשנות מן המנהג וידע להתנהג עם הנערים ועם הזקנים, לכך נאמר הוא לו.
יש אומרים, שכל מה שלמד מן שם ועבר מסר לו ולמה לא מסר לכל בניו מה שלמד, אלא ודאי לפי שכל בניו מאסו בחכמות ולא נתחברו אל יעקב לשמוע ממנו, אבל יוסף בן זקונים הוא לו שתמיד הוא פנה לו ליעקב ונכסף לשמוע מפיו מה שלמד משם ועבר ע"כ אהבו. ותרגומו בר חכים הוא לו, כי בישישים חכמה ז"ש (בר"ר פד.ח) שהיה זיו איקונין דומה לו, כי חכמת אדם תאיר פניו, ויש רמז כאן למה שארז"ל (קידושין מ:) נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, כך הזכיר כאן שלימות של יוסף בפסוק היה רועה את אחיו בצאן, למעט כל מיני רעיה האסורים, ואעפ"כ לא אהבו כי אם מצד כי בן זקונים הוא לו, בר חכים, כי גדול התלמוד כאמור.
ועשה לו כתונת פסים. נראין הדברים אחר שכבר בלבל ראובן יצועי אביו נטלה ממנו הבכורה, ועכשיו מסרה ליוסף, ועל שם זה עשה לו כתונת פסים לפי שהעבודה בבכורות והיה הבכור כהן לאל עליון ע"כ עשה לכבוד ולתפארת כתונת זה דומה לבגדי כהונה שהיה בהם כתונת תשבץ, ואולי שעל זה נאמר כי בן זקנים הוא לו כאילו היה הוא הזקן והבכור שבכל בניו, לכך נאמר לו, כי באמת לא היה הזקן שבכולם, ויורה על זה הכפל שאמרו המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו, כי הבכור נוטל פי שנים בכל אשר ימצא ואך לו המלוכה, כמ"ש (בראשית מט.ג) ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז היינו מלכות, ויתבאר זה בסמוך בפסוק מה בצע"
כתונת הפסים למרות כל רצונו הטוב של יעקב גרמה לשנאה בין יוסף ואחיו , הכתונת הבליטה את יוסף על שלל צבעיה , יעקב פחד מעשו והפלא שדווקא הוא לא גרם לו נזק ,אלא בניו עצמם , מה שמלמד אותנו לא להפלות בין הבנים ,שכן דבר זה גורם לשנאה וניכור, הדבר גם גרם ליוסף להשתרר על אחיו בגלל אותו יחס מועדף של אביו שסימן אותו כיורשו .
יעקב היה יכול וצריך לסמן אטת יוסף ליורשו אך לעשות זאת בדרך צנועה יותר ולא מתבלטת לרעה על אחרים גם שהכוונה הייתה טובה ,המעשה לא כל כך .מה שמלמד אותנו ללכת בדרך האמצע בדעת הרמבן בכל ארחות חיי האדם .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
