chiddush logo

לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת וירא

נכתב על ידי אורן מס, 22/10/2021

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת וירא

 

בראשית יח,ב: וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל: אברבנאל: "ממה שכתוב 'ניצבים עליו וירץ לקראתם', כי 'ניצבים עליו' מורה שהיו נחים ושקטים, ואמרו 'וירוץ לקראתם' מורה שהיו הולכים לדרכם? 'וישא עיניו וירא' – מורה היותם רחוקים ממנו, ושמיד ראה אותם ניצבים עליו... הרגיש אברהם שהיו אנשים גדולים ואשר כוח בהם, לא קראם ממקומו לאמור: גשו נא אלי, אבל הוא, עם כל חולשתו מהמילה, רץ לקראתם מפתח האוהל".  יש ראייה בעיניים ויש ראייה בהבנה, ואברהם ראה והבין כי הם אנשים גדולים ולכן רץ לקראתם.

 

יח,י: וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ: אברבנאל: "כבר הודיע ה' לאברהם זה ושתלד למועד הזה בשנה האחרת (אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת; יז,כא), ומה צורך עתה בבשורה הזאת שנית? ... הבשורה הזאת הייתה כדי שתתבשר שרה מפי המלאך, כמו שנתבשר אברהם על זה מפי ה'". שרה התנועה לא רצתה לשמוע הבשורה מפי אדם ולכן המלאך הגיע לבשרה גם כשהיא באוהל, ושומעת.

 

יט,ט: וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט: אברבנאל: "דברי לוט לא היו בדרך משפט כשר ושופט עליהם, אבל בלשון רכה ותחנונים, אמר 'אל נא אחי תרעו' (ו), ואיך אמרו וישפוט שפוט'? ... מה שאמר 'רק לאנשים האל אל תעשו דבר' – שחשבו שהיה זה ממנו גזר דין  ... ולכן האשימוהו ששפט". יש חוקי רשע למקום ואפילו לשופט אסור לסטות מהם.

 

כא,ז-ח: וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק: אברבנאל: "למה עשה אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק, ולא ביום הלידה או ביום המילה כמנהגנו היום? ... ראתה שרה שמלבד הלידה עוד הגדיל ה' לעשות עמה חסד במה שנתן חלב בשדיה להניק את בנה, כי זה על המעט יימצא בנשים הזקנות ... רוצה לומר הנה הלידה ה' ייעד עליה לאברהם, אבל ההנקה לא אמָרָהּ ולא הודיעָהּ ... ולרשום הנס הזה אמר הכתוב 'ויגדל הילד ויגמל' ... ובעבור אותו נס העצום עשה אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק ... ולא עשה משתה על הלידה ולא על המילה, לפי שכבר ייעדו עליו". הודאה חשובה מטובה.

 

כב,ב: וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: אברבנאל: "מה היה תכלית הפועל הזה מהעקידה? ... מפני שעוון האדם הראשון וזרעו היה יותר בתאוות המשגל ושאר התאוות שירדוף האדם בסיבת זה, מהמאכל והמשתה, מריבות וקטטות, לכן גזרה החכמה האלוהית שיימול אברהם קודם לידת יצחק באופן שייוולד יצחק בקדושה ובטהרה ... יצחק ... ראש היחס ואב האומה הנבחרת לעבודת ה' ... היה ראוי שבו יפדה אלוהים את זרעו מן יצר לב אדם רע מנעוריו ... וראוי שנזכה אנחנו בשכר אותו הפועל הנכבד (העקידה) ... וזה לא היה אפשרי אלא כשתוסר ממנו זוהמת הנחש שהטיל על חוה ... אם כן תועלת העקידה לצורכה, לא בבחינת האל ולא בבחינת אברהם, אלא בעבור תועלת כלל אומתנו". הבנו שחטא אדם וחווה באו לתיקונן בניסיון העקידה.

 

כב,יט: וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע: אברבנאל: "למה לא זכר הכתוב ששב יצחק? ... כדי לשמח את שרה ולהסיר צער מעליה, שלח את יצחק ממקום המזבח שילך לחברון בדרך אחר כדי להגיד לאימו את מעשה ה' כי נורא הוא, ולשמחה בכל הטוב שהיטיב, ויצחק הלך משם לחברון בדרך ישר, ואברהם שב למקומו ... ונתארך מפני זה הדרך, ולכן הלך עם נעריו אל באר שבע". אכן יצחק נפרד כאן מאברהם והלך אל אימו.

 

שבת שלום, שבת של כיבוד הגדולים, בשורות טובות מאת ה', הודאה על הנס, קדושה, שמחת האחר, אורן.

 

-------------------------------------------------------------------

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה