עיונים לשוניים - ספר יונה: מי יודע ישוב וניחם
נכתב על ידי איתיאל, 12/10/2021
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד.
בפשטות הכוונה:
אולי, שמא, ישוב האלקים וינחם ויבטל את הגזירה.
והשווה לפסוק "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ" (קהלת ג, כא).
אבל יונתן תרגם:
מאן ידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלנא מן קדם ה׳.
(מי שיודע שיש בו חובות - ישוב מהם וירוחם עלינו מלפני ה').
כלומר:
מי (ש)יודע (שיש בו עוון) - ישוב. (ואז) וניחם האלוקים וכו'.
ולפי זה גם תפקיד הוא"ו במילה "וניחם" משתנה מו' החיבור לו' התנאי (אם - אז).
וכן פירש רש"י. והראב"ע כדי להוציא מפירוש זה כתב בקצרה: "ומילת ישוב אל ה' הנכבד" - כלומר: אין לייחס את הפועל לאדם החוטא, אלא לה'.
הטעמים כשיטת התרגום ורש"י. על המילה "ישוב" יש זקף, מפסיק חזק. ויש לקרוא "מי יודע ישוב. וניחם האלוקים".
ב"דעת מקרא" ביאר מדוע שינו הטעמים שלא על דרך הפשט:
א. כדי לא להפיל את רוחו של הציבור השומע ביום כיפור את הקריאה. הלשון המשמיעה ספק בעניין ביטול הגזירה, בנוסח "כולי האי ואולי", עלולה לייאש את המתענים המתפללים.
ב. כדי לקרוא לפעולה מעשית. מי שיודע - ישוב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
