לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת בראשית
לקט מביאור אברבנאל
לתורה – פרשת בראשית
מתוך ויקיפדיה:
רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל
(1508-1437), היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי. ניסה לפעול לביטול
גזירת גירוש ספרד.
דון יצחק
היה בן למשפחת
אברְבֶנְאֵל (או "אַבְּרַבַנְאֵל" - הוא עצמו
כתב כי שם משפחתו "אברבניאל"), משפחת אצולה יהודית-ספרדית עתיקת יומין ששורשיה נעוצים באזור ספרד
ופורטוגל
(חצי האי
האיברי) יחוסה של המשפחה הגיע לפי מסורת משפחתית עד
לדוד המלך. יש הדורשים את משמעות השם: אָב-רָב,
בֵּנ-אֵל. לפי אותה מסורת המשפחה הגיעה לספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון. למשפחה היה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של שבט יהודה. בין בני משפחתו: אביו יהודה בן שמואל או
יוסף אברבנאל שחי בסביליה והיה שר האוצר של מלך פורטוגל ואחייניתו בנבנידה אברבנאל,
נדבנית ואשת עסקים שישבה בנאפולי.
דון יצחק
אברבנאל נולד בליסבון שבפורטוגל לדון יהודה. הוא למד תורה מרבו המובהק, רבי יוסף בן אברהם חיון,
ובנוסף,
למד פילוסופיה אצל רבי יוסף אבן
שם טוב לפי הספרים שהיו ידועים בימיו. בנערותו,
חיבר את הספר "עטרת זקנים", הכולל ביאור לפרשת "הִנֵּה אָנֹכִי
שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" שבפרשת כי תשא. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר
"צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע, וכן על ההשגחה הפרטית, הישארות הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך נאלץ
לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על ידי אפונסו החמישי, מלך פורטוגל (משרה
אותה מילא קודם לכן אביו דון יהודה).
דון יצחק
סייע לפדיון 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה
(Arzila) במרוקו עם כיבושה על ידי הפורטוגזים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך
שנתיים, עד אשר נקלטו בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, פורטוגל. ולכן ביקש מקלט בטולדו בספרד, מושב משפחתו בעבר, משם ניסה להסביר
למלך פורטוגל ז'ואו
השני את חפותו.
הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את כל רכושו. באותה התקופה חידש את כתיבת הפירוש
לתנ"ך, וסיים את חיבור הפירושים לספרים: יהושע, שופטים ושמואל. במהלך החיבור של פירושו לספר מלכים נקרא על ידי המלכים הקתוליים פרננדו
השני מלך אראגון ואיזבלה
הראשונה מלכת קסטיליה שמינו אותו לתפקיד שר האוצר של
הממלכות קסטיליה ואראגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים.
*********************************************
בראשית א,ב: וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ: אברבנאל: "מהו ענין 'והארץ
הייתה תוהו ובוהו'? ... שקרא 'תוהו' לחומר הראשון ו'בוהו' לצורה,
ותהיה כוונת הכתוב שהיסודות הנכללים בשם ארץ בהווייתם הראשונה, היה בהם ובכל אחד
מהם החומר והצורה המיניית והמבדלת כל יסוד ויסוד כפי מה שהוא ... והאופן השני,
ש'תוהו ובוהו' שניהם מורים על השממון, ושבא הכתוב להודיע שהארץ שהיא כוללת
ארבעת היסודות, כשנבראת הייתה שממה וחרבה, גם הייתה מכוסה ממים". אם הבנתי נכון, מי התהום יצרו את
המושג תוהו, בצורה של 'בוהו' – שממון.
א,ו: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם: אברבנאל: "מהו עניין הרקיע
... אחרי שהיו השמיים כבר נבראים ביום הראשון? ...כדור גדול שנברא ביום הראשון
שכלל בשם שמים – שאר הגלגלים המוקפים ממנו שקרא בשם 'רקיע' להיותם דבר נטוי
ומרוקע". אם
הבנתי נכון, הרקיע הוא חלק מהשמים.
א,יד: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם
וּבֵין הַלָּיְלָה: אברבנאל: "למה זה נבראו המאורות ביום הרביעי, בהיות האור
הראשון משמש? ... היום הראשון ייוחד לבריאת ההתחלות יש מאין בלבד, ושלא נבראו
אז עמהם המאורות, כדי שלא ייחשב שבתנועותיהם יבשו המים ונתגלתה היבשה, ובאורם
ובהשפעתם נתהוו הצמחים. האמנם נבראו המאורות ברביעי, מפני שהיו עתידים להתהוות
בחמישי הדגים והעופות, ובשישי החיה והבהמה – וראה יתברך שהיה אור המאורות הכרחי
לחיוּת הבעלי חיים והתמדתם ... האור הראשון לא היה מחמם ... לכן היו הבעלי
חיים צריכים לאור המאורות". יש אור לתאורה ויש אור לחימום ויצרת החיים.
מעניין.
א,כב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ
אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ: אברבנאל: "למה ייחודו
הדגים והעופות בברכה, ולא זכו אליה חיית השדה והבהמה? ... שהעופות והדגים אינם
מולידים כשיספיק כוחם וזרעם לעשות כמותם, אבל יולידו ביצים שמהם תהיה אחר כך
התולדה, לכן הוצרכו אל הברכה, כי הוא מהפלא מהביצה, אחרי הִפרדה מהמולידים
תעשה בעל חי כדמות המוליד, ולא הוצרך לברך הבעלי חיים שביבשה, לפי שכוחם קרוב
להולדה והנקבה תקבל בקלות צורת החי מצד כוח זרע הזכר, והנקבה תהווה אותו
בשלמותו". לכל אחד נותן ה' כפי צורכו.
א,כו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ:
אברבנאל: "למה זה נתייעץ ה' בבריאתו, מה שלא נתייעץ בבריאת שמים
וארץ, הרקיע והמאורות? ... להודיע שנברא האדם בהתבוננות גדול וחכמה רבה
... לפי שנעשה בהשגחה פרטית נפלאה והתבוננות גדול". מהלך גדול – מחייב
התייעצות. מעניין.
ב,כב-כד: וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם,
לְאִשָּׁה ... לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. עַל-כֵּן,
יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר
אֶחָד: אברבנאל:
"מה הטענה שבעבור שהייתה חוה עצם אדם ובשרו, לכן יעזוב איש את אביו ואת
אמו ודבק באשתו? ... כי הנה בדורות הראשונים לא נאסרו האחיות לאחים, ולא שאר
העריות, כי אם האם לבן והבת לאב ... הטביע ה' טבע בכל יוצאי חלציו של אדם שכל איש
מהם כשיישא אישה יעשה כמעשה אביו הראשון ... יעזוב את אביו ואת אימו וידבק
באשתו, כאילו היו בשר אחד, לזיכרון אביהם הראשון ואשתו חוה שהיו מבשר אחד".
האדם מייצר אדם אחר על ידי אשתו, כפי שאדם ייצר את חוה מבשרו.
ו,ד: יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם:
אברבנאל: "מה הם בני האלוהים ומה הם בנות האדם? ...מזרע קין או מאיזה
זרע שיהיה, ולא חששו בת מי הנה ... יפות מראה ... ואין ספק שהיה חטאם בזה
גדול לפי שתכלית האדם הוא להשלמת נפשו ... ולזה ראוי שישתדל האדם בתכלית מה
שאפשר, כשיבחר בזיווג האישה שיבקש לעצמו אישה הגונה בת טובים, כדי שתוליד בנים
מוכנים לשלמות, לפי שטבע המולידים נמצא בנולדים מהם, והמידות הטובות יעברו מן
האבות והאימהות לבנים".
