לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת האזינו

דברים לב,מט: וראה את ארץ כנען: ש: ה' כבר הראה למשה את הארץ (עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה; ג,כז), ומדוע להראות לו אותה שוב? ת: הראייה הראשונה כללה את המזרח (עד איזור בצרה בעיראק, והיא מכוונת לעתיד רחוק; ראה ביאורי במקום). הראייה כאן היא לבשר למשה מה צפוי לעם בעתיד הקרוב, ממש לפני כניסת העם לארץ כנען, שהיא ממערב, צפון ודרום, אך לא ממזרח להר העברים הוא הר נבו.

לב,נ: והאסף אל עמך, כאשר מת אהרן אחיך: תובנה: מותו של משה הושווה למותו של אהרן (במדבר כ,כו) כי הם בלבד הצטוו למות ביום מסוים ובמקום מסוים.

לב,נא: על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש: ש: מדוע ה' מזכיר למשה לפני מותו את חטאו? ת: משה כבר התבשר על חטא העם הצפוי (וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ; לא,טז), והבין מראייה זאת כי "המזרח" עדיין שמור לעתיד רחוק, כנראה בגלל החטא הצפוי של העם. בהקשר זה ה' מזכיר לו את חטאו שלו (פסוק נ"א). כלומר, כפי שהעם לא יזכה בקרוב ל"ארץ ישראל השלמה" עד בצרה במזרח, כך אתה לא תזכה להיכנס לארץ.