פרשת נצבים (2 תגובות לחידוש זה)
דבר תורה וחינוך לפרשת השבוע ''דברים''
מה בין פרשתנו ''דברים'' הפותחת את החומש החמישי לבין פרשת ''מסעי'' שחתמה את החומש הרביעי ?!
בפרשת מסעי משה כותב לנו את רשימת מסעות העם במדבר (''ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם''), בפרשתנו משה מדבר-נואם גם על המסע במדבר. אלא, שיש הבדל מהותי בין שתי הפרשות, שתי הסקירות. מעבר להבדל בין כתיבה לדיבור שאין כאן המקום להרחיב על כך, בפרשת מסעי כפי שכתבנו בשבוע שעבר, לא נכתבו האירועים המשמעותיים שעברו על העם במסע אלא רק רשימת מסעות, ואילו בפרשתנו משה אינו מתייחס בדבריו לתחנות הגיאוגרפיות של המסע, אלא מדבר בהרחבה על האירועים המשמעותיים אותם עבר העם.
ההבדל המהותי ברור הוא. משה מבין שהגיעה השעה הגדולה. השעה שבה הוא אמור להיפרד מן העם שייכנס בלעדיו אל הארץ המובטחת, שהרי משה לא ייכנס איתם לארץ ישראל. נאום משה לאורך רוב חומש ''דברים'' הוא מעין צוואה ארוכה. זהו, עכשיו הגיע הזמן להתחזק ברוח ובאמונה בעקבות אותן תחנות שנסקרו באופן מינהלתי-טכני בפרשה הקודמת. מדהים לראות איך משה נואם נאום רוחני-אמוני בשעה שהוא סוקר את האירועים שהתרחשו במסע. אכן, משה מבקש לעצב את זהותו הרוחנית-אמונית של העם המשוחרר מבית עבדים אחרי תלאות המדבר, עוד טרם כניסתם לארץ. לא פלא שמשה בפסוקים החותמים את הפרשה מזכיר את יהושע המנהיג החדש היורש והנוחל את הארץ, מעין תיזכורת לסיום תקופת מנהיגותו.
לא בכדי חומש ''דברים'' נקרא גם בספרות חז''ל ''משנה תורה''. החומש חוזר על חלקים נרחבים המוזכרים ב-3 החומשים שלפניו. נדמה, כי החזרה בפרשתנו הראשונה בחומש איננה חזרה סתמית, היא משמעותית להבנתנו את המהפך שהעם מוכרח לעבור מהמסע המפרך מבית עבדים שהמציאות הקיומית היומיומית מטרידה אותו ועד לנאום הצוואה הרוחני של משה.
בעולם החינוך אנו מבחינים במדרגות של צרכים אצל כל אחת ואחד מהשותפים להוויה החינוכית בבית החינוך (טקסונומיית הצרכים של אברהם מאסלו). פרשתנו באה כהשלמה לפרשה הקודמת, ומבקשת ללמד אותנו שגם לעם שלם יש מעין סולם צרכים המתחיל במדרגה התחתונה של הקיום הפיזיולוגי של עם ועד המדרגה העליונה הגבוהה ביותר של מימוש רוחני של עם.
שבת של מנוחה ושלווה.
