לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת שופטים

שדברים טז,כב: וְלֹא-תָקִים לְךָ, מַצֵּבָה, אֲשֶׁר שָׂנֵא, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: מדוע 'אשר שנא' בהווה, והרי ה' לא שנא בעבר מצבה, כגון בימי האבות שיעקב הקים מצבה (בבית אל, הגלעד, וקבר רחל) וכן משה צווה להקים מצבות: וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד,ד)? מלבי"ם: "עתה אסורה כי עתה שנא אותה, וכל שכן עניינים שהיו מיוחדים לכוכבים ומזלות". ה' שונא עתה ולא בעבר, כנראה עקב השתנות טבע האדם, שהפך ליותר ויותר עובד כוכבים ומזלות.

כ,י: כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם: מה הכוונה ב'לשלום' במקום 'שלום', כפי שכתוב בספר שופטים כא: 'ויקראו להם שלום'? מלבי"ם: שמבקשים (ישראל) שהם (האויבים) ישלימו אתם, באשר הם (ישראל) מצדם מוכנים לשלום, ועל זה נאמר 'בקש שלום ורדפהו', כי גדול השלום". יש קריאת שלום ויש קריאה לשלם. כדי להשיג שלום יש לחתור אליו, להתאמץ ולרדוף אחריו, לכן "לשלום".

שבת שלום, שבת של עבודה אליו יתברך וחתירה לשלום בינינו, שבת של תחילת חודש אלול ומסוגלותו לתשובה ומחילה זה מזה וזה כלפי שמים, אורן.