לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת שופטים

דברים טז,יח: שופטים ושוטרים תתן לך ... ושפטו: תובנה: גם לשוטרים יש סמכות לשפוט בנושאים מסוימים. למשל השוטרים הכריעו מי זכאי להשתחרר משורות הלוחמים (כ,ט).

יז,ח: וקמת ועלית: תובנה: אדם המעוניין לשמוע דעת הכהן או השופט, חייב ליזום זאת ולהגיע אליו. פסקי הלכה כלליים, מלבד אלה הכתובים בתורה, שאדם לא שאל ולא יזם שאלה לגביהם – אינם מחייבים אותו.

יז,יט: והיתה עמו וקרא בו: ש: מדוע דווקא 'והיתה' (בלשון נקבה) ולא 'והיה' (בלשון זכר)? ת: הכוונה שהתורה על כל הוראותיה ומצוותיה תהיה עם המלך כל ימי חייו, לכן 'והיתה' בנקבה. כדי שכך יהיה, צריך שספר התורה יהיה עמו, לכן כאן דווקא בלשון זכר ('בו' ולא 'בה').

יח,טו: נביא מקרבך מאחיך כמוני: ש: מה הכוונה ב'כמוני'? ת: אדם פשוט, אחד מהעם, שבאופן בלתי צפוי בחר בו ה'. משה היה רועה צאן במדין, כבד-פה (בעל שפה גסה של רועים ולא של מדינאים), רחוק ממעורבות מעשית בנעשה עם עמו במצרים, ועל אף זאת, בו בחר ה' להיות נביאו. כך צפוי להיבחר על ידי ה' הנביא העתידי, אדם פשוט ובלתי צפוי להיות נביא, כפי שאכן קרה עם נביאים שונים (כגון אלישע, יונה, הושע ועוד).

כ,י: וקראת אליה לשלום: ש: מהו ה'שלום' לפי התורה? ת: השלום הוא כניעה ("ופתחה לך") ונכונות לשלם מס ולהיות עבדים לכובש. 'שלום' מלשון 'לשלם', כלומר עם המוכן לשלם עבור חייו הוא הראוי לשלום ולחיים.