שערי האדם - לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל ואימי מורתי מרגלית בת אסתר ז"ל
נכתב על ידי izik28, 12/8/2021
בסד
ד"ת לשבת פרשת שופטים תשפ"א לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
שערי האדם
-------------------------------------------------------
פרשת השבוע מתחילה בפ"ס, "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" , מה הם שערי של האדם?
לאדם ישנם שבעה שְׁעָרִים בראשו, הפתחים דרכם קולט, פולט, ומתקשר עם העולם סביבו 2 עיינים , 2 אוזניים, 2 נחיריים ופה אחד, ננסה להתייחס לכל אחד משערים אלו ביחס לנושאי הפרשה .
העיינים הם הכלי אולי הכי חשוב בגוף האדם שכן בלעדיהם, הוא לא עלינו עיוור ולא יודע לנתב את דרכו בחיים, הפ"ס ," לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם:" מפרש הספר,י" ולא תקח שחד . ואין צריך לומר לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. כי השחד יעור עיני חכמים , ואין צריך לומר עיני טפשים. ויסלף דברי צדיקים , ואין צריך לומר דברי רשעים. כי השחד יעור , אומר על טהור טמא ועל טמא טהור. ויסלף דברי צדיקים , אומר על אסור מותר ועל מותר אסור.
[אלא] כי השחד יעור עיני חכמים - (ויסלף דברי צדיקים) אינו יוצא ידי עולמו, עד שיורהו צדק בהוראתו. ויסלף דברי צדיקים - אינו יוצא ידי עולמו, עד (שידע) [שלא ידע] מה מדבר." ספר החינוך מחזק ומסביר," שלא יקח הדיין שוחד מבעלי הדין אפילו לדון דין אמת, שנאמר "ושוחד לא תקח" (שמות כג, ח). ונכפל הלאו בתורה בזה העניין במקום אחר (דברים טז יט). וכן אמרו בספרי (שם) "לא תקח שחד", אפילו לזכות זכאי ולחייב חייב.
משרשי המצוה שנאסר עלינו לקח השוחד אפילו לדון את הדין לאמתו כדי להסיר מבינינו ההרגל הרע, פן נבוא מתוך כך לדון בשוחד דיני שקר. ודבר ברור הוא, אין צריך מופת.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (פכ"ג מהל' סנהדרין) שהנותן והמקבל עוברין בלאו; הנותן משום "ולפני עור" (ויקרא יט, יד) והמקבלו שהוא בכלל ארור וחייב להחזירו, ושאסור לדיין להגדיל מעלתו לכונה כדי להרבות שכר לסופריו, ושאפילו שוחד דברים אסור לקח, אלא יראה עצמו כאילו אינו משים לבו כלל אל הדברים אם אולי יכבדוהו בעלי הדין בדברים. כללו של דבר, אסור לדיין לקבל הנאה מבעלי הדין כלל בשביל דיניו. אבל אם הדיין הוא בעל מלאכה התירו לו חכמים לשאול מבעלי הדין שכר בטלתו ממלאכתו בעוד שיעסוק בדינם, והוא שיהא הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר, ויטול משניהם בשווה. ויתר פרטיה בסנהדרין.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים, שהם דנים. והעובר עליה וקבל שוחד, עבר על מצות מלך, ואינו לוקה לפי שנתן להשבון."
השחד משנה את דרכו של עולם , הופך טמא לטהור ,טרף לכשר ,הוא למעשה מחריב את עולמו של הקב"ה כיוון שלא מאפשר ניהול עולם תקין , כמו גם הטעיית אדם לדרך שלא נכונה לו "כמשגה עיוור בדרך ", האוזן היא השער השני שאנו צריכם לשים לו שער ומחסום כיוון שדרכה אנו שומעים כאמור את שמתרחש סבבינו כפ"ס," כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה" אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה" אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ: וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי: וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל:" הרמבן מפרש," כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך - כבר פירשתי (לעיל יא לב) כי כאשר ידבר במשפטים, יזכיר תחילה המשפט בע"ז או בעובדיה. ואמר באחד שעריך אשר ה' אלהיך וגו', ולא שיהיה זה בארץ ישראל בלבד, שאף העובד בחוצה לארץ בסקילה. אבל ענין הכתוב, שאמר כי ימצא הדבר באחת מן הערים הרחוקות שיתן לך השם כאשר ירחיב את גבולך, והוגד לך ושמעת באיזה עיר שתהיה אתה שם, תדרוש הדבר היטב, וכאשר תדע שהוא אמת, והוצאת אותם אל השער ההוא שעבד בו וסקלתם. ואמר (בפסוק ד) נעשתה התועבה הזאת בישראל, לחייב אפילו בחוצה לארץ. כי בעיר הנדחת אמר (לעיל יג טו) נעשתה התועבה הזאת בקרבך, אבל כאן הזכיר "באחד שעריך" שדיבר בהווה כאשר פירשנו, ואחר כך הזכיר "בישראל" ללמד שנוהג זה בכל ישראל. ועוד הוצרך לומר "באחד שעריך", ללמד שיסקל על שער שעבד בו, וזה בארץ, כי בחוצה לארץ נסקל על פתח בית דין שנדון בו. והמצוה הזו מבוארת שכבר אמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם, והוא בכל מקום ובכל זמן, ולכך ישנה אותה לבאר מה שיצטרך להוסיף במצוה, ויקצר בדבר הנזכר:
ועל דרך האמת, יתכן כי הזכיר "באחד שעריך" בעבור שאמר "לעבור בריתו", והיא התועבה הנעשית בישראל. יודיע הכתוב הברית בארץ הברית, אבל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, וכבר הזכרתי הענין הזה (ויקרא יח כה): והזכיר איש או אשה. כי בעבור קלות דעת האשה תתפתה לעבוד ע"ז באות או מופת שנעשה לפניה, והעד נשי ירמיהו (ירמיה מד), וכן הזכיר באוב וידעוני (ויקרא כ כז) "או אשה" לרגילות הנשים בהם, כמו שאמר (שמות כב יז) מכשפה לא תחיה:
ובספרי (שופטים קמח) דרשו, כי בעבור שאמר במדיח (לעיל יג יד) יצאו אנשים בני בליעל, ואין הדין ההוא ככה בנשים, הוצרך לפרש בעובד שהוא שוה באיש ובאשה: וטעם אשר לא צויתי. "
איסור עבודה זרה היא אחת ממצוות יהרג ואל יעבור, עבודה זרה היא מחיקת הברית בין עם ישראל לקב"ה , או מחיקת אלול חלילה , הספרי מסביר ,"והגד לך ושמעת ודרשת היטב . ולהלן הוא אומר ודרשת וחקרת ושאלת היטב , " היטב ", " היטב " לגזרה שוה. מלמד שבודקין אותו בז' חקירות. אין לי אלא חקירות, בדיקות מנין? תלמוד לומר והנה אמת נכון הדבר .
אם סופנו לרבות בדיקות, מה תלמוד לומר " חקירות " (=מה צורך בחקירות) ? אלא שבחקירות, אמר אחד איני יודע - עדותם בטלה. בדיקות, אמר אחד איני יודע, ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעים - עדותם קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות, בזמן שמכחישים זה את זה - עדותם בטלה.
בישראל . אין לי אלא ישראל, גרים נשים ועבדים מנין? תלמוד לומר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה .
אל שעריך . שומע אני שער (שנמצאו בו ושער) שנדונו בו! תלמוד לומר " שעריך " " שעריך " לגזרה שוה. נאמר כאן " שעריך " ונאמר להלן " שעריך " מה " שעריך " האמור להלן שער שנמצאו בו, ולא שער שנדונו בו; אף " שעריך " האמור כאן, שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו." שימו לב , אדם הנחשד בעבודה זרה עובר 7 חקירות כנגד שבעה שערי האדם שכן בעבירה זו הוא חילל את כל גופו! .
האבר השלישי הוא האף , מה שמקשר אותנו עם כעס, הפ" דלהלן לא נראה קשור אך לא כך הדבר," לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:" ספר החינוך מפרש,"שלא נסיג גבול. והענין הוא, שלא נשנה גבול שיהיה בינינו ובין זולתנו עד שיתכן למשקר שיאמר שארץ זולתו היא שלו, וכן אם שנה סימני הגבול וקבעם בתוך קרקע של חברו ויאמר שלא שנהו ושהקרקע הוא שלו עד הגבול, על כל זה נאמר (דברים יט יד) לא תסיג גבול רעך וגו', ואמרו בספרי לא תסיג גבול והלא כבר נאמר לא תגזל. ומה תלמוד לומר לא תסיג? מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בשני לאוין, יכל אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל, בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ עובר בלאו אחד. נמצא הענין כן, המסיג גבול אפילו מלוא אצבע, אם בחזקה עשה עבר על לא תגזל, ואם בסתר עובר על לא תגנב, וזה יהיה בחוצה לארץ, ובארץ ישראל עובר בשני לאוין.
שרש המצוה בכל ענין גזל ידוע הוא, כי הוא דבר שהשכל מעיד עליו, ותועלת הכל הוא.
דיני המצוה. קצרים
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה עבר על לאו, אבל אין לוקין עליו, מן הכלל הידוע לנו, שלאו הנתן לתשלומין אין לוקין עליו. " ,שימו לב לפירוש הספרי שמתוך דבריו הוא מקשר זאת לעבירת השוחד מה שלא מריח טוב.." לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים . והלא כבר נאמר (ויקרא יט) לא תגזול , ומה תלמוד לומר לא תסיג ? מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בשני לאוין.
יכול [אף] בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל . בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד.
מנין לעוקר תחומין של שבטים שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר (משלי כג) אל תסג גבול עולם . מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי רבי יהושע, ודברי רבי יהושע בדברי ר' אליעזר - לומר על טהור טמא ועל טמא טהור, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול ( רעך ) [ עולם ]. מנין למוכר קבר אבותיו, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך . יכול אפילו לא נקבר אדם בו מעולם? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל . הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשותו, אינו עובר בלא תעשה"
מצות השגת גבול היא שינוי נחלות בני ישראל , או כניסה ללא רשות לתחום חברך שהוא חלק מצלם ה" כמוך, בחטא זה אתה עובר על חילול שם ה" בכך שאתה מזלזל בחברך וברכושו מה שמביא לחרי אף וכעס, שהכל הוא בסוך רכושו של ה" .
הפה הוא האבר האחרון הדורש שער , עליו כתוב רבות, מה שמביא אותנו לפרשת עגלה ערופה "כי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה" אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ: וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל: וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל: וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל: וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה" אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה"וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע: וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל: וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא (שפכה) שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ: כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה" וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם: { וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה]".
פרשת עגלה ערופה באה על [לא עלינו] רצח שלא נודע מי בצעו ,ונשאל" חז"ל: "ידינו לא שפכו את הדם" וכי עלה על דעתנו שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא מאי ידינו לא שפכו, לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה. מכאן אמר רבי יהושע בן לוי אין עגלה ערופה אלא בשביל צרי עין (סוטה מ"ח)." .המדובר כאן הוא על חוסר אכפתיות מספיק , אולי לא מתוך זלול גרידא , אלא מתוך עצלות או חוסר שיימת לב ,על זה אמר הרב סעדיה גאון, אמונות ודעות ג,י:" אומר אני, כי כמו שראוי לייסר את האדם על עשותו מה שאין ראוי לו לעשות, כך ראוי לייסרו על שהזניח מלעשות מה שצריך לעשות. ואלה, אילו העמידו להם שומרים משוטטים ומבקרים, לא היה קורא 'לא נודע מי הכהו'. וכיון שלא עשו כן, נתחייבו עונש, ולא רק בשיעור דמי אותה הבהמה בלבד, אלא גם במניעתם מלזרוע חלק מאדמותיהם."
מה שקרה עם יוסך הצדיק ,שנתן את העגלות לאביו לאחר שנים רבות של ציפיה כסימן לכך שהוא יוסף האמיתי חי וקיים ופרשת עגלה ערופה היתה הנושא בו יעקב ויוסף למדו טרם העלמו[ למרות שיעקב ליווה אותו , אך זה נושא אחר ] .
עלינו לדבר טוב, לעודד ולחזק את דרכה של התורה איש עם רענו, לא לדבר לשון הרע שמרחיק כקרונה שחוזרת לצערנו.. [ונקווה שלא בע"ה!]
שבעת השערים של האדם הם בדיוק כחודש השבעי הוא חודש תשרי , שנאמר במזמור אזמר בשבחין" תשרי על עמיה" שהשכינה שתרה עלינו , עם נקפיד לשמור על שערים אלו ולתת רק למה שצריך נכון וישר להכנס אליהם , נזכה בברכת ה" או עם תרצו , כמו שאם נאכל מאכל מקוקל נקבל כאב בטן , אותו הדבר בשמירת שערי האדם , אנו עומדים בחודש אלול , נעמוד למשפט אצל הקב"ה עוד מספר שבעות, בטוחני שהוא ידון אותנו לכף זכות בע"ה ולשנה טובה באמת! זאת אך ורק עם נהיה אחד למען השני ,ותזכרו , אי אפשר לעבוד על ה" ! זה לא עובד.. אם נרצה ברכת שנה טובה וחתימה טובה ,נקפיד על כנאמר בד"ת זה ,יחד כל אחד למען רעהו! לא נתעלם ! אזי הקב"ה לא יעלים עיניו מאיתנו ונזכה בכל ברכות השנה החדשה לטובה!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
