דבר תורה  לאור המקדש

 

פרשת עקב - פרשת המקדש

ברכת יצחק ליעקב ולעשיו – איזו מהן גדולה?

עשיו זכה לברכה גדולה משל יעקב – ואם כן גניבת הברכות למה?

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

 

 

מעיון בשתי הברכות שברך יצחק את יעקב ואת עשיו מתברר, לכאורה, שעשיו יצא נשכר. שכן, ליעקב נאמר (בראשית כז, כח): "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ", ומפרש רש"י, שכיון ש'אלקים' ענינו מדת הדין, ממילא יקבל יעקב את הברכה המובטחת לו רק אם יימצא ראוי לה על פי הדין.

לעומתו עשיו מקבל את הברכה ביד רחבה ובשפע, בלא חשבון של מידת הדין, ככתוב: (כז, לט): "וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל". נמצא עשיו נשכר בברכת יצחק יותר מיעקב?

ראה בפירושו של רש"י: "'האלהים' - מהו 'האלהים?' [ב'ה' הידיעה?] – בדין! - אם ראוי לך יתן לך, ואם לאו - לא יתן לך. אבל לעשו אמר: 'משמני הארץ יהיה מושבך', בין צדיק בין רשע יתן לך. וממנו למד שלמה כשעשה הבית וסידר תפלתו [באומרו]: ישראל - שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין - לא יקרא עליך תגר, לפיכך: 'ונתת לאיש -  ככל דרכיו אשר תדע את לבבו', אבל נכרי - מחוסר אמנה, לפיכך אמר שם: 'ואתה תשמע השמים... ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי' - בין ראוי בין שאינו ראוי - תן לו, כדי שלא יקרא עליך תגר". (וראה תנחומא – תולדות יד).

ראה גם אליהו רבה יד, על הפסוק שנאמר בעשיו "וישא קולו ויבך": "בשכר שתי דמעות שהוריד עשו - נתנו לו את הר שעיר, שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם". נמצא שבבכייתו לפני יצחק זכה לברכת גשמים שישראל לא זכו לה.

שכן, ישראל נאמר בהם: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי… ונתתי גשמיכם בעתם… השמרו לכם פן יפתה לבבכם… ועצר את השמים ולא יהיה מטר", נמצא שהגשם מותנה במעשיהם.

לאור האמור, על מה ולמה טרח יעקב את הטרחה הגדולה סביב גניבת הברכות?

התורה באה ללמדנו, שכאשר שם אלקים נקרא על ישראל ושמו מצוי בקרבם - ברכה זו די בה ואינה צריכה ברכה אחרת, ואילו עשיו שאין שם אלוקים נקרא עליו – איזו ברכה שלא יברכו אותו – אין זו אלא קללה.

ראה מה שאמרו חז"ל בענין הזכרת שם ה' על האור (בראשית רבה ג, ו): "'ויקרא אלהים לאור יום'... לעולם אין הקב"ה מייחד שמו על הרעה אלא על הטובה: 'ויקרא אלהים לאור יום' – 'ולחושך קרא אלהים לילה' - אין כתיב כאן, אלא – 'ולחושך קרא לילה'". הווה אומר: כשם שאין הקב"ה משרה את שמו על החושך, כך אינו משרה את שמו על עשיו.

כן מובא גם במדרש חסירות ויתירות, שעשיו נזכר בתורה חסר 'יו"ד': 'עשו', שכן, אין הקב"ה רוצה להשכין שמו עליו.

מכאן יובנו דברי המדרש בבראשית רבה (ב, ג) שניתן לכנותו 'מדרש פליאה': "'ויקרא אלהים לאור יום' - זה יעקב, 'ולחשך קרא לילה' - זה עשו', ולכאורה מה הקשר בין פסוקי הבריאה ליעקב ולעשיו? אלא שיעקב דומה לאור והקב"ה משכין שמו עליו – ויתן לך האלהים', ואילו עשיו דומה לחושך ולכן אין שם ה' נזכר לא בשמו ולא בברכתו.

 

 

שבת שלום