פרשת ואתחנן - פרשת המקדש

הצדיקים משביעים את יצרם

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

 

"'והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך'. מיכן היה רבי יאשיה אומר, צריך אדם להשביע את יצרו, שכן אתה מוצא בכל מקום - שהצדיקים משביעים את יצרם. באברהם הוא אומר: 'הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט עד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך', בבועז הוא אומר: 'וגאלתיך אנכי! חי ה' שכבי עד הבוקר!' בדוד הוא אומר: 'ויאמר דוד: חי ה' כי אם ה' יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה'. באלישע הוא אומר: 'חי ה' אשר עמדתי לפניו אם אקח'" (ספרי דברים ואתחנן).

השבעת יצר הרע - המופיע בלבוש יצר הטוב

מדוע היה אברהם צריך להשביע את יצרו?

באשר לבועז בגורן הדבר מובן, הרי אשה שוכבת לרגליו.

באשר לדוד הנרדף - הדבר מובן, שהרי שאול מבקש להמיתו, ויש לו דין רודף, והנה ההזדמנות להורגו.

לעומת זאת אברהם, איש החסד ונדיבות הלב, שנאמר בו (בראשית יג, ב): "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב", ובנדיבותו מגיש לפני אורחיו בן בקר רך וטוב וסעודה דשנה ללא חשבון, וכי חושש הוא מיצרו, שמא יחמוד חוט תפירה או שרוך נעל מרכוש מלך סדום?!

ויתבארו הדברים על פי המדרש בראשית רבה (מב) על הפסוק – "וירק את חניכיו ילידי ביתו" – "הוריק פנים כנגד תלמידיו; אמר: אצא ואפול על קידוש שמו של הקב"ה!" בכך הוציא אברהם מפיו דבר מחייב, שכן בזכות נכונותו למסור את הנפש ולמות על קידוש השם, נותן לו ה' את הנצחון, כי בזכות נכונותו למות – נמסרו המלכים בידיו וניתנו לו חייו לשלל.

מעתה, אם יקח אפילו חוט תפירה או שרוך נעל כשכר על מלחמתו, יתגלה לעין כל, כי לא מצות קידוש ה' היתה לנגד עיניו, אלא יצא למלחמה לשלול שלל ולבוז בז. אכן היצר הרע הופיע בפני אברהם בלבוש היצר הטוב, ועלה בליבו הרהור, שמא זה הזמן לזכות לברכת העושר שברכני ה'. כך הם דברי רש"י על הפסוק: "ולא תאמר: אני העשרתי את אברם": "הקב"ה הבטיחני לעשרני, שנאמר: 'ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה'", הנה הגיעה השעה מידי שמים לזכות ברכוש כל המלכים יחדיו!

לפיכך מרים אברהם את ידו בשבועה, באומרו: אין זה, אלא יצר הרע! קם ונשבע: "אם מחוט ועד שרוך נעל!" כאן לימדנו אברהם את כוחה של השבעת היצר.

 

 

 

 

שבת שלום