"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך" (דברים ז,יב). ראיתי שמביאים בשם הרב אליהו זצ"ל שבספר דברים נאמר 26 פעמים שבועת ה' לאבות, ובפרשת עקב נאמרו 8 פעמים מתוכם, כדי להבין שירושת הארץ היא לא בזכותינו אלא בזכות אבות. נראה שאולי נאמר בפרשתנו שמונה פעמים כנגד ברית מילה, שהיא הברית ביננו לה', שממשיך מהאבות, לרמז על קשר שלנו כהמשך האבות, שלכן ה' נשבע לאבות ומקיים בנו כהמשכם. ברית המילה מסמלת את מהות ישראל, שלכן בנ"י נקראים מולים ('"קונם שאיני נהנה לערלים", מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות. "קונם שאיני נהנה למולים", אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם, שאין הערלה קרויה אלא לשם עכו"ם, שנאמר: "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב" (ירמיה ט); ואומר: "והיה הפלשתי הערל הזה" (שמואל א יז); ואומר: "פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל ב א)' [משנה נדרים ג,יא]), שאנו והאבות יחד מביאים את גילוי שם ה' בעולם, שזהו מהותם של ישראל. לכן פרשתנו מתחילה בשמירת המצוות שהם קלות בעיני האדם: '"והיה עקב תשמעון" – אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. "ושמר ה'” וגו' – ישמור לך הבטחתו' (רש"י [ומקורו בתנחומא]). לומר על החומרה שיש לשמור את כל התורה כולה, כיון שכל התורה כולה גורמת לגילוי שם ה' בעולם. לכן בפרשתנו גם מובא על נחלת הארץ, ועל קבלת הלוחות (והארון שעשה משה ללוחות), וליראה את ה' ולעבדו. שכל זה הוא אחד, שקיבלנו את התורה כדי שתתגלה בא"י, שמכאן מתקנים את כל העולם, לגלות את שם ה' בעולם. לכן זה מופיע שמונה פעמים שמחבר לאבות שהם שורש גילוי בנ"י (שזהו ביטוי של המילה – שזהו שבנ”י נקראים מולים, וקשור לברית שנעשה בזה מהאבות – מאברהם, שמהאבות יוצאים בנ”י לעולם), שבנ"י יעודם לתקן את העולם, וזה מתקיים דווקא דרך גילוי תורה בא"י. לכן גם שמונה כמספר המרמז על מעל הטבע, שבאים לתקן את כל העולם, להעלותו לקדושה. בכל ספר דברים נאמר כ"ו פעמים, כרמז שזהו העניין של כניסתנו לארץ (שספר דברים נאמר לקראת הכניסה לא"י), לגלות את שם ה' בעולם, שזהו יעודנו שמתחיל מהאבות, ולכן הברית עם האבות וקשר לא"י מתגלה כ"ו פעמים כנגד שם הוי"ה (בגימטריה כ"ו), שבאים לגלות את שם ה' בעולם. (ובמיוחד זה בשם הויה שבצרופו למידת הדין נברא העולם [רש”י בראשית א,א] ולכן מרמז על תיקון העולם, שלכן ראוי לגילוי רחמים כדי שיברא, שלכן בצרוף שם הויה של מידת הרחמים נברא העולם. ועוד שזהו שם שמתגלה בו על תיקון העולם, שתשתנה קריאתו בזמן תיקון העולם: '"ושמו אחד" – מאי אחד, אטו האידנא לאו שמו אחד הוא?! א"ר נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י, ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י' [פסחים נ,א], שלכן נרמז שאנו באים לתקן את העולם, שיתקדש ותבוא הגאולה, ואז לעתיד לבא יהיה גילוי בקריאתו – גילוי של שם הויה ככתבו). [בכל התורה מובא 44 פעמים, אולי כרמז שהתורה בשלמותה מתגלה דווקא בא"י על ידנו, ולכן זהו רמז לתורה שאנו לומדים, שנאמר מצוותה ב"ודברת בם", "בם”=42, ועוד אחד כנגד א"י, ועוד אחד כנגד בנ"י, וכך יוצא סה"כ 44. או בנוסף לשם הויה יש עוד 18 כרמז לבנ"י (12 שבטים) ועוד 6 כנגד התושב"ע (ששה סדרי משנה), שבא"י מתגלה בשלמות גילוי התורה שבבנ"י, שזה מתגלה בתושב"ע]. שזהו מטרת הבטחת הארץ לאבות – כמעמידי בנ"י, שיעוד כניסתנו לארץ זה להרבות בגילוי ה' ע"י התורה, ובכך לתקן עולם במלכות שד'י.