פרשת דברים - פרשת המקדש

בר כוכבא נלחם ל'חרות ירושלים' והמקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

אחת הדוגמאות הבולטות למסירות נפש על ירושלים היא מלחמת בר כוכבא, שכל ענינה היה שחרור ירושלים והמקדש. בר כוכבא טבע על המטבעות את צורת חזית המקדש, כן הוטבע על המטבע: 'שנה ג' לחרות ירושלים'. מטבעות אחדות כאלה נמצאו בירושלים, וכנראה זכה בר כוכבא לכבוש את העיר לזמן קצר.  העובדה שבר כוכבא נלחם בראש חייליו במטרה להגיע לירושלים ולמקדש, וזאת בהתייעצות עם רבי עקיבא שהיה נושא כליו (ראה רמב"ם הלכות מלכים יא ג) מלמדת כי מקדש לא ייבנה אלא במסירות נפש. אכן קבעו חז"ל לזכור בתשעה באב את חורבן ביתר, ואת מותו של בר כוכבא יחד עם זכר חורבן הבית, שכן, לחם בר כוכבא ומסר נפשו על ירושלים והמקדש.

מה המקור למסירות נפש על המקדש?

מסירות נפש על המקדש אינה אלא חלק מן המצוה הכללית בתורה, למסור את הנפש על המצוות, וכדרשת חז"ל בתלמוד (ברכות סא, ב) על הפסוק "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך", ואמרו חז"ל: "אפילו נוטל את נפשך". עוד אמרו חז"ל (שבת קל, א): "כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה... כגון עבודת כוכבים ומילה - עדיין היא מוחזקת בידם, וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה... כגון תפילין - עדיין היא מרופה בידם".

עוד נאמר בעניין זה (ילקוט שמעוני דברים פרק יב - רמז תתפד): "רבי שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד, נוהגין אותה בפרהסיא, וכל מצוה שלא מסרו ישראל נפשן עליה בשעת השמד עדיין מרופה היא בידן". 

במיוחד בעניין המקדש אומרים חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מסכתא דשבתא פרשה א): אתה מוצא, שכל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן נתקיימו בידן, וכל דבר ודבר שלא נתנו ישראל נפשן עליהן לא נתקיימו בידן: כגון השבת והמילה ותלמוד תורה וטבילה שנתנו נפשן עליהן נתקיימו בידן, וכגון בית המקדש והדינין ושמיטין ויובלות שלא נתנו ישראל נפשן עליהן לא נתקיימו בידן".

זה, אפוא, סודם של החשמונאים מדוע זכו להחזיר את העבודה למקומה בזמנם: מסירות הנפש!

שבת שלום