פרשת כי תישא- מהי אומנות  קדושה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת כי תישא אנו פוגשים מצד אחד באומנות קדושה הנעשית על ידי אומנים מיוחדים,כפי שהכתוב מציין:"ראה קראתי שם בצלאל בן אורי בן חור...ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה-לחשוב-

מחשבות,לעשות בזהב ובכסף ובנחושת...ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן,ובלב כל-חכם -לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך:את אהל מועד ואת ארון לעדות ואת הכפורת אשר עליו.."[שם שמות ל"א,ב-ז]

ומנגד אנו פוגשים באומנות קלוקלת הנוצרת בעת משבר בעם, כפי שהכתוב מתאר:"ויתפרקו כל- העם את נזמי הזהב באוזניהם ויביאו אל אהרון:ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה,ויאמרו אלה אלוהיך ישראל,אשר העלוך מארץ מצרים"[שם ל"ב,ד]

השאלות הן:

א] מתי האומנות נחשבת לקדושה וטהורה ומנגד מתי נחשבת לעבודה זרה?

ב]מה תפקיד האמנות הקדושה ?

ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לאומנות הרצויה בעיני ה'?

התשובה לשאלה א]

כאשר האומנות ניתנת בצו עליון ומתבצעת על ידי הוראות מפי ה' על ידי

אומנים אשר רוח  אלוקים וחוכמה בהם-ויש בהם יראת שמים,שהרי אימתי

נקרא  אדם חכם? התשובה לכך היא: כאשר יראת אלוקים  קודמת לחכמתו

כפי שאמר זאת דויד המלך:"ראשית חכמה יראת אלוקים שכל טוב לכל –

עושיהם תהילתו עומדת לעד"[תהלים  קי"א]כל המשכן וכליו מעשה מלאכת

מחשבת ברוח הקדושה.

אם נתבונן בכרובי הזהב אשר ניצבים על ארון ה'-יש בהם הכוח להעצים את

הקדושה.

רבינו בחיי אומר:" כי הכרובים במקדש ובמשכן הם מופת ועדות למציאות

 מלאכים כשם שנצטווינו באמונת מציאות ה' והוא עיקר  הראשון מעקרי התורה

כעניין שכתוב:"אנוכי ה' אלוקיך,כן נצטווינו שנאמין מציאות המלאכים והוא 

עיקר השני – לפי שהמלאכים הם משפיעים כוח ושכל ומשימים הדיבור בפי

הנביאים במצוות ה' "

וממשיך ואומר רבינו בחיי: כי הציווי היה על שני מלאכים ולא על אחד,כדי

שלא נטעה ונחשוב כי כרוב אחד- צורת ה',וכנפי המלאכים היו פרושים כלפי מעלה- במטרה לקבל כוח  מלמעלה,רבינו בחיי מתבסס על דברי הרמב"ם.

ומוסיף רעיון מאד יפה ומעניין: כי הכרובים מתחילים באות: כף ואות זאת רומזת למילה: כיסא.

מכאן שהמלאכים הם כיסא כבוד לקבל את כבוד ה',כפי שנאמר:"יושב הכרובים"[תהלים פ] וביחזקאל נאמר:"וכבוד אלוקי ישראל עליהם מלמעלה".

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי הכרובים הופיעו דווקא כזוג גם מהטעם:

שהאחד זכר והשני נקבה,

והם חלוקים בעניינים שלהם-כדוגמת:שני לוחות הברית,שני הכבשים, שני השעירים.

ומדוע היו עשויים האחד זכר והשני נקבה? להודיע כמה  ישראל חביבים לפני אלוקים ממש כחיבת זכר ונקבה.

וחז"ל אומרים: בזמן שבני ישראל היו עולים לבית המקדש,היו הכרובים מתבוננים זה בזה,הדבר היה מוכיח כי בני ישראל חביבים על ה' כחיבת זכר עם נקבה.[מסכת יומא]

לעומת זאת מעשה העגל נחשב היה בעיני ה'-לעבודה זרה והוא כעס על כך מאד.

כאשר ירד משה עם לוחות הברית מהר סיני,אמר לו ה':"לך- רד,כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים:סרו מהר מן- הדרך אשר ציוויתים,עשו להם עגל

מסכה,וישתחוו-לו ויזבחו- לו ויאמרו:אלה אלוהיך ישראל,אשר העלוך מארץ מצרים"[שמות ל"ב,ז] והתוצאה הייתה:"ויגוף ה' את- העם,על אשר עשו את- העגל אשר עשה אהרון"[שם ל"ב,ל"ה]

מכאן שההבדל בין אומנות קדושה לאומנות שלילית –המהווה עבודה זרה-היא כרחוק מזרח ממערב.

התשובה לשאלה ב]

תפקיד האמנות הקדושה-היא: להעצים את הקדושה  ולהגדיל את כבודה.

משום כך מציין   הכתוב על בגדי הכהונה:"ולבני אהרון תעשה כותנות ועשית להם אבנטים ,ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת"[שמות  כ"ח,מ]

רבינו בחיי אומר:יש מטרה ללבוש המהודר של הכהן-שיתכבד ויתפאר בהם,

והיות והכהן הגדול נחשב למלאך ה' אצל היחידים,ילבש בגדים מפוארים- כבגדי מלכות ויהיה מלך נכבד אצל ההמון,ואז יחשב כשלם בכול- כי הבגדים האלה נחשבים לבגדי מלוכה.

גם בימינו אנו,כאשר נכנסים לבית התפילה,ניתן להבחין בארון קודש מפואר בבית הכנסת,אריות מעל ופרוכת רקומה ומפוארת  בחזית הארון, גם ספרי התורה מעוטרים במעילים,כתר  תורה,ופעמונים.

וכל זה במטרה להוסיף כבוד ותפארת  למקום הקדוש באמצעות אומנות מקודשת זו.

התשובה לשאלה ג]

בתנ"ך אנו מוצאים אומנות מפוארת גם במשכן וגם בבתי המקדש.

דוגמת הכיור שבנה שלמה המלך-כיור זה נקרא גם בשם:ים הנחושת.

הוא נשען על שנים עשר פרים מפוסלים-ידי אומן.

עניין זה  מוזכר בדברי הימים:"ומטבחת ומכון עריי הדרעזר לקח דויד נחושת רבה מאד בה עשה שלמה את-ים הנחושת ואת העמודים ואת כלי הנחושת"

[דברי הימים-א,י"ח,ז]

ותאור אופן בניית הכיור מוזכר במלכים-א:"וייעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עגול:סביב...עומד על-שני עשר בקר שלושה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלושה פנים נגבה ושלושה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה.."

[מלכים-א,ז,כ"ג]

למעשה גם המשכן כולו וכל כליו,כולל בגדי הכהונה-היו מלאכת מחשבת, אומנות  קדושה וטהורה.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק: כי אומנות קדושה נעשית לשם שמים

ולהעצמת הקדושה ואילו אומנות קלוקלת-דוגמת עגל הזהב –הייתה עבודה זרה-האסורה מהתורה.

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה שלמה והקמת המקדש השלישי,כולל כל כלי הקודש הנפלאים.אמן ואמן.