שבירת כלים
נכתב על ידי איתיאל, 1/7/2021
הגמרא אומרת שחלק מתהליך התפתחותו של ילד הוא לשבור כלים. עד כדי כך שרבה היה קונה בזול כלים שנסדקו כדי לתת לילדיו לשבור אותם.
המושג הקבלי "שבירת הכלים" מבטא מצב בו ה"אור" שהושפע היה גדול מכדי הכלת הכלים, עד שהם "התפוצצו" (כמו שתיאר לי רב אחד: זה כמו לנסות למלא כוסית במפלי הניאגרה...).
גם בחיים שלנו, הרבה פעמים אנחנו יכולים לקבל המון שפע, להתקדם לדברים מדהימים מעבר לדמיון המצומצם והמסתפק במועט שלנו.
אלא שבשביל זה צריך לעשות "שבירת הכלים". לנתץ את המסגרת הכובלת כדי לצאת ממנה לכלי גדול יותר שיוכל להכיל הרבה יותר.
שבירת כלים היא תהליך כואב, לא נעים, מסוכן. אבל הכרחי אם אתה רוצה לגדול. כל עוד הכלי הקטן נשאר, לעולם לא תצליח להתאים את עצמך לשפע הגדול יותר, למדרגה הבאה.
הגדילה של ילד היא עצומה. פיזית, מאיזה 3 קילו בלידה, תוך שנים ספורות הוא גדל פי עשרים ויותר! וגם מנטלית: מתינוק חסר ישע - לאדם בוגר עצמאי בר דעת.
לכן "רביותיה דינוקא... תבורי מני". גדילת הילד היא רק על ידי שבירת כלים.
בדרך זה קשה. כל אחד מכיר את הרגע של ילד בן שנתיים וחצי שמתעקש לנעול לבד נעליים. כמה סבלנות צריך כשרוצים כבר לצאת מהבית ויודעים שהוא יסתבך ולא יצליח. או שהילד מתחיל לאכול ומתעקש לבד, וכבר מדמיינים את הלכלוך וכל האוכל מרוח לכל עבר, ורוצים רק להאכיל אותו בעצמנו כמו פעם. וכמובן את הרגע שהוא מתעקש להביא לשולחן השבת לבד את בקבוק היין - ושובר אותו... שבירת כלים. בלי זה לא גדלים. כדי להצליח להתלבש ולאכול ולהגיש לבד - חייבים את שלב השבירה.
גם בהמשך, בגדילות נוספות: נוער שמתעקש להיות עצמאי ומפריח להוריו את הנשמה כשהם נעלמים להרפתקאות מוזרות בלי שום הודעה... כשהם מגלים דעה עצמאית שמתבטאת במרד וחוצפה.... כשהם זורקים את החינוך, המצוות והערכים שעד כה עשו מתוך כפיה וריצוי - בדרך למציאת המניע הפנימי האישי והחיבור הפרטי שלהם. שבירת כלים.
אז צריך המון סבלנות. לזכור שזה תהליך גדילה. באומץ לאפשר שבירת כלים ואפילו לעודד, כמו שעשה רבה.
וגם אנחנו, רצוי לבדוק האם איננו תקועים בכלי מצומצם שמגביל אותנו? האם הגיע הזמן לשבור כלי כדי להתקדם?
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
