עיונים לשוניים - פרשת תולדות: אשר ברכו ה'
נכתב על ידי איתיאל, 25/5/2021
ברכת יצחק ליעקב, נאמר שיצחק הריח את ריח בגדיו ואמר "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו אלוקים".
מעבר לביטוי המעניין "ראה ריח" (יש כאן עירוב חושים. בדומה ל"רואים את הקולות" של מתן תורה). יש כאן כמה עניינים דקדוקיים מעניינים:
ראה - כלפי מי הציווי?
ראב"ע כותב: דיבר עם הלב. כלומר: הוא פונה אל ליבו ואומר לו: ראה! שים לב!
ורד"ק כתב שזה אמירה כללית, שאינה מכוונת לאדם מסוים. ראה מי שיהיה, כל אחד בעולם ראה (מעין נושא סתמי כללי). ובדומה לזה נמצא בתרגום יונתן: "חמון ריחא דברי" (ראו - לשון רבים).
והספורנו כתב שזו פנייה ליעקב: ראה יעקב בני שריחך כריח שדה.
אבל אור החיים הקדוש כתב: אומרו ראה לא לשון ראיה אלא חשיבות והכוונה ראוי הוא ריח בני וחשוב לדמותו כריח שדה. וכן בתרגום אונקלוס: "חזי ריחא דברי" (ראוי ריח בני - בבינוני ולא בציווי).
עניין שני: יש כאן דו משמעות בהתאמת המילים "אשר ברכו ה'" - למה שייכת פסוקית זו?
רש"י פירש שזה נסוב על "שדה" - השדה שברכו ה' בריח טוב - וזהו שדה התפוחים. וכן פירש הרשב"ם, שזה ריח שדה שבירכו ה' במיני בשמים.
ובתרגום יונתן השווה "שדה" עם אותו השדה הידוע של יצחק - "ויצא יצחק לשוח בשדה" - הוא הר המוריה שנקרא על שם המור הטוב שישנו שם: כריחא דקטורת בוסמנייא דעתידא מתקרבא בטוור בי מוקדשא דאיתקרי חקיל דבריך יתיה י״י ואתרעי לאשראה שכינתיה תמן. תרגום: כריח קטורת הבשמים שעתידים להתקרב בהר בית המקדש שנקרא שדה אשר ברכו ה', ורצה להשרות שכינתו שם.
והרד"ק הוסיף משמעות אחרת, ש"ברכו ה'" - את בני בריח זה.
ובבכור שור פירש: אשר ברכו ה' את בני בכך שהזמין לו צידה במהירות.
ובחזקוני פירש שה' ברך את "בני" בשדה, כלומר: נותן לו בברכה את הארץ לירושה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
