בס'ד

גמילות חסדים


חלקו של העני

"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך" (שמות כב,כד). אם יש לך כסף יותר מכפי צורכך, עד שאתה יכול גם להלוות לאחרים, דע כי "את העני עמך" – את חלקו של העני אתה מחזיק אצלך.
(אור החיים)


אפוטרופוס מלמעלה

"הכותב נכסיו מתנה לאחד מבניו לא עשאו אלא אפוטרופוס" (רמב"ם). כשנותן ה' יתברך את כספו לאחד מבניו ועושהו עשיר, אין אותו אדם אלא אפוטרופוס, לשמור על הכסף ולחלקו בין שאר הבנים. 
(מעשה רוקח)


תכלית הכסף

בכלל מוטב היה לעולם ללא הכסף, שכן אין דבר שפוגם ומשחית כמותו את הבריות; אבל אם כבר נוצר הכסף ומוכרחים להשתמש בו, יש לנצל את מציאותו לדברים טובים, כמו צדקה וגמילות-חסדים.
(שפתי כהן)


לתת ולהרגיש

גם מי שנותן צדקה לעני ביד רחבה, אבל חסרה אצלו הרגשת מצב זולתו, הרי זה בבחינת שופך דמים.
(כתר שם טוב)


צדקה מזככת

עבודת הצדקה מזככת את מוחו וליבו של האדם אלף פעמים ככה, ועל זה נאמר (משלי יד,לד): "צדקה תרומם גוי".   
(תורה אור)


האיחול המתאים

על גמילות-חסד אין צורך לומר תודה, כשם שלא צריך להודות למי שמתעטף בטלית ומניח תפילין בתפילה, או למי שמברך על הלולב והאתרוג בחג-הסוכות. את גומל החסד יש לברך בברכת 'תזכו למצוות'.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)


רמז לנשמה

כסף רומז לנשמה, כי היא כוספת ומשתוקקת תמיד להתעלות מעלה-מעלה. הנשמה נתונה לאדם כהלוואה לתקופה מסויימת. לכל אדם יש קיצבה של ימים ושנים כמה יחיה בעולם הזה. על האדם לנצל כראוי כל יום מהימים שההלוואה מצויה אצלו.
(היום יום)


מי מלווה

"אם כסף תלווה", האם לאחר פטירת האדם הכסף ילווה אותו? הרי "את העני עמך" – רק את המעשים הטובים הוא נוטל עמו, הצדקה שנתן לעני היא שתלווה אותו גם לאחר פטירתו.
(רבי יהונתן אייבשיץ)