דבר תורה לפרשת יתרו- עצה בפרשה
בס"ד
אור- לי - בפרשה - יתרו
"וישמע
יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים "(יח,
א)
ופירש רש"י ז"ל ע"פ המכילתא(זבחים קטז): מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. מכאן רואים שרש"י לא
ציין הסיבה השלישית שמובאת במיכלתא והיא: ששמע שניתנה תורה לישראל. וצריך להבין למה הושמט הדבר שהרי
בעת מתן תורה בהר סיני עבר קול שופר הולך וחזק מאוד עד ששמעו מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי עובדי הכוכבים
אחזתן רעדה בהיכליהן. ומיד נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם
אמר להם: כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם אלא חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהייתה גנוזה אצלו תתקע"ד
(=974) דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו. אמרו אם ככה: ה' יברך את עמו בשלום.
והסדר הכרונולוגי של השתלשלות האירועים הוא: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מלחמת עמלק ולבסוף מתן תורה בסיני.
נמצא, שכל מלכי עובדי הכוכבים לא פחדו וחששו לחייהם בשעה שנקרע ים סוף לישראל שהרי שמעו מסוף העולם ועד סופו,
שנאמר: ויהי כשמוע כל מלכי האמרי וגו'. וגם לא בעת מלחמת עמלק שהרי פשוט שכולם שמעו ואפילו ראו שהקב"ה איבד
את עמלק שהיה החזק ביותר באזור כולו כי בשני מאורעות אלו לא נשקפה סכנה לחייהם ויתאפשר להם להמשיך להחזיק
בתאוותיהם. אלא שפחדו מאוד בעת מתן תורה כנ"ל, שכן שני הדברות הראשונות אנוכי ה' ולא יהיה לך אלוקים אחרים
נאמרו מפי הגבורה, לכן חששו שמא הקב"ה מביא מבול של מים או אש, וברגע שהרגיעם בלעם הרשע כמוסבר לעיל אף
ברכו את עמו בשלום.
וע"פ זה יובן בסיעתא דשמייא למה לא נאמר ששמע שניתנה תורה לישראל כנ"ל כיון לומר אולי שיתרו לא בא ממקום של
חשש ופחד לחייו כדוגמת הערב רב שהצטרפו לעם ישראל ביציאת מצרים מתוך פחד מה', אלא עוד לפני היינו לאחר
מלחמת עמלק כי הבין בדעתו את גדולתו ורוממותו של הקב"ה כמו שכתוב(שמות יח): עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים.
ואם תאמר שיש מאן דאמר שיתרו בא לאחר מתן תורה שהרי שאר עובדי הכוכבים ששמעו את תשובתו של בלעם הרשע
כנ"ל ולא רק שלא באו אלא אף נשארו בטומאתם. מכאן, שייתכן לומר שלדעת רש"י אין נפקא מינה עם בא לפני או אחרי
מתן תורה ובחר להשמיט דעה זו על מנת להדגיש שיתרו בא ממקום של אמת ולשם שמים.
לכן, בא אל חתנו משה רבינו ע"ה שהיה נשוי לבתו ציפורה ואף הביא אתו את שני בניהם: שם האחד גרשום ושם האחד
אליעזר. וקיבל עליו ועל משפחתו להיות גרי צדק באמת לשם שמים. ועל כן, זכו בני בניו של יתרו לישב בלשכת הגזית
(תנחומא ד). וזה דווקא שנבחר שפרשה זו תיקרא יתרו ולא שם אחר מכל ז' שמות שהיו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר,
פוטיאל, קני. כי השם יתרו מכיל בתוכו את כולם כי יתרו עולה בגימטרייה 616 כמניין תרי"ג(=613) מצוות שצוונו במעמד
הר סיני ועוד ג' מצוות שגר חייב בהם: ברית, טבילה וקורבן. ואז ממילא שהחליט לקבל עליו עול מלכות שמים באמת
ע"י קיום המצוות ודאי שמתקיימים בו כל שאר הפירושים לשמותיו כמוסבר במכילתא על שמות י"ח, ע"ש.
ובכל זאת, יש להתבונן איך יתרו שלא הייתה עבודה זרה שלא עסק בה והיה כומר לע"ז(תנחומא ב) ובעל מעמד ושררה
במדין, מחליט ע"פ שמועה כנ"ל לבוא ולהתגייר. ולכאורה היה צריך לפתוח את הפסוק 'ויראה יתרו' ולא 'וישמע יתרו'
כי ידוע שלא דומה ראיה לשמיעה שהרי אין הוכחה יותר טובה ממראית עין. וכן דרשו רז"ל שבעת שנבקעו המים
בקריעת ים סוף כל המים שהיו בכל המעיינות ובבורות ובכל מקום נבקעו(שמו"ר כ"א, ו) וקשה לומר שיתרו לא ראה זה
הפלא. זאת ועוד, שהיה אחד מתוך השלושה שהיו באותה עצה לדון את עם ישראל במים, והם: בלעם ואיוב ויתרו,
בלעם, שיעץ, נהרג. איוב, ששתק, נדון ביסורין. יתרו שברח זכה לבנים כנ"ל(שם א, ט). נמצא שיתרו ראה את האותות
והמופתים שעשה ה' לישראל במצרים.
וכדי ליישב את הקושיה נקדים ונסביר בס"ד את הפסוק שהוא אחד מהיסודות של עם ישראל ואומרים אותו בבוקר
ובערב באהבה: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. וגם כאן השאלה חוזרת למה נבחר חוש השמיעה 'שמע' ולא חוש
הראיה שהלא חוש הראיה הוא דומיננטי יותר מחוש השמיעה והשדר למוח עובר יותר מהר מאשר בשמיעה. אך
הדבר יובן ע"פ מה שחז"ל לימדו אותנו שצריך לכוון בעת קריאת הפסוק במילים 'שמע ישראל' היינו הבן וקבל היינו
להפנים פנימה ללב. אומנם, ביציאת מצרים ובמלחמת עמלק ראו ניסים גלויים. אך דע, שזו הראייה לבדה לא תעזור
כדי לעשות שינוי עמוק בחיי האדם כי אם אין ברצונו להבין ולקבל שה' היה הווה ויהיה, והוא תקיף ובעל הכוחות כולם
ששולט בשבעה רקיעים בשמים ובארץ ומושל בארבע רוחות העולם, אזאי לא יעזור יראה איזה נס שיראה, כמוסבר
לעיל. קל וחומר בדורנו שאנחנו נמצאים בזמן של הסתר פנים כידוע, כפי שתוכיח המציאות היום יומית שקשה לבני
אדם לראות בעיניהם, אבל מי שרוצה לראות רואה! את השגחתו העצומה והמדוייקת בכל פרט ופרט בבריאה, ובעיקר
בגוף האדם עצמו איך הוא מנוהל, פלאי פלאות! והנה עולם כמנהגו נוהג!
וזה שנאמר שמע ישראל היינו הבן מלשון התבוננות בגדלות הבורא יתברך כי ע"י כך הלב מתעורר לעבודת השם
וכך יושפע השכל במוח בשלמות אך לא הפוך כמו שדרשו חז"ל(שם כ"ז, ט): שרמ"ח(248) אברים באדם והאוזן אחד מהם
וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים שמעו ותחי נפשכם. וע"י כך יבוא לידי קבלת עול
מלכות שמים שלמה בחינת(דברים ד): והשֵבֹתָ אל לבבך כי ה' הוא האלוקים. ואין עוד מלבדו.
ולעניות דעתי נראה לומר אולי שזה הכוונה 'וישמע יתרו' שהושלמה ההבנה היינו ההתבוננות בגדלות הבורא ע"י
קריעת ים סוף כי הבין שטעה בעצה היינו שמבול הוא לא מביא לעולם אבל על אומה הוא כן מביא. ומלחמת עמלק
כי הבין שה' כל יכול ואפילו על עמלק שהוא מצאצאיו של עשו שהוא בחינת יצר הרע. וכמו שדרשו רז"ל כשראה יתרו
שאבד הקב"ה את עמלק מן העוה"ז ומן העוה"ב, תוהא(מתבונן) ועשה תשובה(שם כ"ז, ו) ובאותו רגע קבע בלבו לקבל
עול מלכות שמים שלמה כי התחכם להבין את התכלית הנצחית. על כן היה לו יותר קל לקום ולעזוב הכל ולעשות שינוי
בחייו לעומת האחרים שלקו בדבר כי השמועה נכנסה באוזניו פנימה לתוך הלב.
פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב
התשובה צריך להיות בשלושה תנאים: שיראה בעיניו, ובאוזניו ישמע, ולבבו יבין – ושב; כי צריך האדם לשים עינו
ולבו היטב על דרכיו, ולהסתכל על תכליתו הנצחי, ולישב את עצמו היטב היטב, ולשמוע היטב את דברי רבותינו
הקדושים ואז יזכה לתשובה באמת(סימן תשובה, אות ח).
מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה
ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה
ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה
