דיני פורים (מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א)
נכתב על ידי יניב, 22/1/2013
הלכות שכתב מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל בסידור תפילה לחייל (התשלא)
פורים
תענית אסתר
א. מתענים בי"ג באדר "תענית אסתר" בין בערי הפרזות ובין בירושלים. ובשנה מעוברת מתענים בי"ג באדר ב'.
ב. בשחרית אומרים סליחות, "אבינו מלכנו" וש"ץ אומר "עננו" וקריאת "ויחל" כמו בשאר תענית צבור. אבל במנחה אין אומרים "אבינו מלכנו" ולא "תחנון" מאחר שזה ערב פורים.
ג. כשתענית אסתר אינו חל בערב פורים אומרים אבינו מלכנו ותחנון כמו בשאר תעניות צבור. נשיאת כפים.
ד. אין לאכול אחרי התענית לפני קריאת המגילה. ומי שלבו חלש יכול לטעום משהו לפני הקריאה.
ה. נהגו לתת לפני קריאת המגילה זכר ל"מחצית השקל" והוא- ג' חצאי מטבעות של כסף. ונהגו לזכות ב-ג' חצאי מטבעות של כסף של בית כנסת ותמורתם נותנים שלש מטבעות היוצאות לצדקה, ויוצאים בזה ידי חובתם.
ימי פורים
א. בכל ערי ישראל, בכפרים, בישובים, מחנות, מוצבים ומעוזים, מחוץ לאותם המפורטים להלן, פורים בשנים רגילות בי"ד אדר.
ב. בשנה מעוברת שיש בה שני חדשי אדר זמן פורים בי"ד באדר ב'.
ג. ירושלים שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, זמן פורים שלה בשנים רגילות בט"ו באדר, ובשנה מעוברת בט"ו באדר ב'.
ד. כל החיילים החונים בתוך גבול השטח העירוני של ירושלים השלמה, לכל צד, אע"פ שרחוקים יותר משעור מיל (דהיינו 1180 מטר) מן העיר העתיקה של ירושלים בין החומות, דינם כדין ירושלים עצמה, וחוגגים את הפורים כמוקפים בט"ו באדר, בהסתמך על שיטת הפוסקים ש"נראה ומשתתף" עם המוקפים דינו כמוקפים.
ה. האמור לעיל הוא בתנאי שהמקום בו שוכן המחנה, המאהל או הישוב, נראה כולו או מקצתו מירושלים העתיקה שבין החומות. אע"פ שהמקום אינו נראה אלא מבית גבוה שבעיר העתיקה, כל שבלי הבתים המסתירים היה נראה מלמטה דינו כמוקפים.
ו. מחנה צבאי, מאהל, או מוצב בסביבות ירושלים, גם אם הוא מחוץ לשטח העירוני של ירושלים, אם הוא בתוך שיעור מיל מחומות ירושלים העתיקה דינו כדין מוקפים. ואם הוא מחוץ לתחום מיל מירושלים העתיקה גם אם הוא נראה מירושלים, דינו כדין פרזים ופורים בי"ד, אם אינו כלול בתחום העירוני של ירושלים, ואינו משתתף עם ירושלים בשום דבר לא מועיל מה שהוא נראה מירושלים.
ז. לאור האמור, הגבול של ירושלים לצורך דיני פורים אינו זהה עם הגבול המוניציפלי, אך כל הכלול בגבול העירוני של ירושלים מצפון, כל שהוא בתוך הקו של תל אל פול-שעפת, מאחר ונראה מירושלים העתיקה דינם כמוקפים לענין עשית פורים בט"ו באדר.
ח. להלן גבולות ירושלים לענין פורים דמוקפים: למזרח- קו הכפרים: אל עיזריה ואבו דיס אע"פ שנראים מירושלים , אלא שהם מחוץ לקו העירוני, לכן קובע הגבול העירוני לענין פורים דמוקפים. לצפון- הקו הוא תל אל פול-שעפת, ואע"פ שרמאללה ג"כ נראית בגלל גובהה, אינה כלולה בקו הגבול העירוני של ירושלים ואינה משתתפת אתה בפורים דמוקפים. לדרום- הגבול הוא הרכס מר-אליס-צור-בחר הכלול בתוך הקו העירוני של ירושלים.
ט. הערים העתיקות שביהודה ושומרון, כגון חברון ושכם, מאחר והיו ערי מקלט, ויריחו שחומותיה נפלו מיד עם הכבוש בימי יהושע ולא ניתנו לבנותן מחדש, דינם כערי פרזות ופורים שלהם בי"ד באדר בלבד.
י. עזה, יפו, באר-שבע, צפת, לוד ויתר ערי ישראל הנזכרות בתנ"ך, אע"פ שהן ספק מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, נוהגים היום לקרוא בהן את המגילה בי"ד באדר בלבד. ויש מי שמחמיר לקרוא המגילה בטבריה גם בט"ו בלי ברכה.
יא. בשנה מעוברת אף על פי שכל דיני פורים נוהגים רק באדר ב', מכל מקום אין אומרים "תחנון" ולא "למנצח" ואסורים בהספד ובתענית ומרבין קצת בסעודה בי"ד וט"ו באדר א'.
העובר ממקום למקום.
יב. חייל שהגיע לירושלים מחוץ לעיר לפני פורים ודעתו לחזור מירושלים, אם בשעת בואו לירושלים היה בדעתו לחזור משם לפני בקרו של ט"ו באדר- יקרא את המגילה בירושלים וינהג כל דיני פורים בי"ד באדר כדין מקומו אף אם נתעכב אחרי כן בירושלים. ואם בשעת בואו לירושלים היה בדעתו לשהות שם עד אחרי בקרו של ט"ו באדר ונשתהה בי"ד בירושלים, יקרא בט"ו בכל מקום שהוא שם, כדין ירושלים, אף אם הקדים וחזר לפני קריאת המגילה.
יג. חייל שיצא מירושלים לפני י"ד באדר ודעתו לחזור לשם אם בשעת נסיעתו היה בדעתו לחזור לירושלים לפני בקרו של י"ד באדר ינהג כל דיני פורים בט"ו בכל מקום שהוא שם, כדין ירושלים, אף אם נתעכב ולא חזר למקומו. ואם בשעת יציאתו מירושלים היה בדעתו לא לחזור לירושלים אלא אחר בקרו של י"ד באדר- אף אם הקדים וחזר לירושלים לפני בקרו של י"ד ינהג כל דיני הפורים בי"ד אדר, ואם בשעת יציאתו מירושלים היה בדעתו לחזור לירושלים בליל ט"ו באדר, וכך עשה לבסוף, ינהג כל דיני פורים בשני הימים (י"ד וט"ו באדר).
יד. חייל מחוץ לירושלים, שבא לירושלים בליל ט"ו אדר- נתחייב לנהוג כל דיני פורים בשני הימים (י"ד וט"ו), ואם יצא מירושלים בליל ט"ו, יקרא בט"ו בכל מקום שהוא.
זמן קריאת מגילה.
טו. חייב אדם לקרוא את המגילה בליל פורים, ולקרותה שנית ביום.
טז. קריאת המגילה בלילה- זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר וביום זמנה כל היום מהנץ החמה עד שקיעת החמה.
יז. חייל שלא יוכל להתפנות לקריאת המגילה בערב, מחמת תפקיד צבאי וכדומה, יוכל להקדים ולקרותה בערב פורים משעה ורבע לפני שקיעת החמה ואילך. ואם שעתו דחוקה במשך כל היום בפורים יוכל לקרותה מעמוד השחר שהוא כשעה וחצי לפני זריחת החמה בבקר ואילך.
יח. חייל שאין לו מגילה כשרה הכתובה על קלף (סעיף כ' להלן) ולא יוכל להשיגה במשך הלילה והיום יקראנה בלא ברכה מתוך מגילה מודפסת.
יט. חייל העומד לצאת למקום מרוחק ליום הפורים, וחושש שמא לא תהיה לו מגילה בפורים- יכול להקדים לקרותה בי"ג באדר, או בי"ב בו, או בי"א בו בלא ברכה.
מקרא מגילה בצבור.
כ. אין יוצאים ידי חובה אלא בקריאה מתוך מגילה כשרה, הכתובה על הקלף.
כא. צריך לקרוא את כולה מתוך הכתב ואם קראה על פה לא יצא.
כב. לכתחילה צריך שתהא כתובה כל המגילה לפניו בשלימות. אבל אם השמיט הסופר באמצע אפילו כמה תיבות וקראם הקורא על פה יצא.
כג. אם השמיט הסופר עניין שלם, המגילה פסולה, והקורא לא יצא גם אם קרא על פה את החסר.
כד. מגילה שיש בה טעויות כשרה בדיעבד, בתנאי שהטעות לא תשנה את משמעות הענין. תיבות חסרות ויתרות אינן פוסלות את המגילה כנ"ל.
כה. יש להדר לקרא את המגילה ב"מנין" ואם אין לו "מנין" ויש שם מגילה כשרה, יש להדר ולקרוא אותה לפני כולם, והוא יוציא את השומעים בברכות.
כו. במקום שאין "מנין", גם יחיד יכול לקרוא ומברך עליה.
כז. גם מי שיצא כבר ידי חובתו יכול להוציא אחרים בקריאתו. ורצוי שבמקרה כזה יברך אחד השומעים את הברכות.
כח. הקורא לפני חיילות והוא עצמו כבר יצא ידי חובתו- תברך אחת מהן; א)"אשר קדשנו במצוותיו וצונו לשמוע מגילה"; ב)"שעשה נסים". וברכת "שהחיינו" תאמר על ידי כל השומעות.
סדר הקריאה.
כט. מצוה לקרוא את המגילה כשהיא פרוסה לפני הקורא כאגרת.
ל. מותר לקרוא את המגילה בין עומד ובין יושב אבל הקורא בצבור לא יקרא לכתחילה אלא מעומד.
לא. הקורא את המגילה מברך בין בלילה ובין ביום לפני הקריאה שלש ברכות: "על מקרא מגילה" "שעשה נסים" ו"שהחיינו".
לב. כל השומעים חייבים לשמוע כל מלה ומלה מפי הקורא, ואם נשמטה מלה מלהשמע יקרא אותה מתוך המגילה המודפסת או בעל פה.
לג. נהגו שכל הקהל אומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם: "איש יהודי" וגו' (פ"ב ה') ו"מרדכי יצא" וגו' (ח' ט"ו) "ליהודים היתה אורה" וגו' (ח' ט"ז) "כי מרדכי היהודי" וגו' (י' ג') והקורא חוזר וקורא אותם מהכתב.
לד. נהגו להכות ולהרעים כשמזכירים את המן בזמן הקריאה, וכשמזכירים את השם נבוכדנצר יש לומר "שחיק עצמות".
לה. נהגו לקרוא פעמיים את פסוק י"א שבפרק ח' בפעם הראשונה אומרים: "...להשמיד , להרוג ולאבד" ובפעם השניה אומרים: "..להשמיד ולהרוג ולאבד".
לו. כן עושים בפסוק ב' שבפרק ט' בפעם הראשונה קוראים: "ואיש לא עמד בפניהם", ובפעם השניה אומרים: "ואיש לא עמד לפניהם".
לז. עשרת בני המן, מן "חמש מאות איש" ואילך עד תיבת "עשרת" (פרק ט' פסוקים ו'-י') צריך לקרוא בנשימה אחת, ובדיעבד- אם הפסיק הקורא ביניהם, יצא.
לח. אסור לשומעים לשוחח בשעת קריאת המגילה. אחרי הקריאה מגוללים את המגילה, והקורא מברך ברכת "הרב את ריבנו".
לט. יחיד הקורא את המגילה, לדעת הרמ"א, אין לו לברך ברכת "הרב את ריבנו", ויש אומרים שיכול לברך.
סדר היום.
מ. בתפילות העמידה בי"ד באדר בערי הפרזות, ובט"ו באדר בירושלים, ערבית, שחרית ומנחה אומרים על הניסים בברכת ההודאה (לפני "ועל כלם").
מא. שכח לומר "על הנסים" ולא נזכר אלא אחר שהתחיל את הברכה של "הטוב שמך" עם השם- אינו צריך לחזור.
מב. בערבית אחר תפילת העמידה בלחש אומר הש"ץ קדיש שלם עם "תתקבל" כרגיל וקוראים את המגילה.
מג. אחרי ברכת "הרב את ריבנו" שאחרי הקריאה בלילה אומר הקהל פיוט "אשר הניא" וגם "שושנת יעקב" ואחר כך אומרים "ואתה קדוש" קדיש שלם (בלא "תתקבל") ו"עלינו לשבח".
מד. בברכת המזון אומרים "על הנסים" בברכת ההודאה (לפני "ועל הכל") בערי הפרזות בי"ד באדר ובירושלים בט"ו באדר.
מה. שכח לאמרו, ולא נזכר אלא לאחר שהתחיל ברכת "ועל הכל" עם השם אינו צריך לחזור. אלא לפני הרחמן הוא יזכנו יאמר: הרחמן הוא יעשהב לנו נסים ונפלאות וכו' בימי מרדכי וכו'. וכן ינהג לאחר התפילה.
מו. פורים בשחרית אין קוראים בו הלל ואין בו תחנון ונפילת אפים.
מז. בי"ד באדר בערי הפרזות ובט"ו באדר בירושלים ובנותיה אחרי חזרת הש"ץ אומרים חצי קדיש, ואין אומרים ה"קרובץ" וקורין בתורה שלשה קרואים בפרשת "ויבוא עמלק" (שמות י"ז ח'-ט"ז) אחרי קריאת התורה ח"ק, "יהללו", ומכניסים את ספר התורה לארון. קורין המגילה ומברכין לפניה שלש הברכות כולל שהחיינו.
מח. בברכת "שהחיינו" ביום יש לכוון גם למצוות משלוח מנות וסעודת פורים שהם נוהגים רק ביום.
מט. אחר קריאת המגילה בשחרית כורכין אותה והקורא מברך "הרב את ריבנו", והקהל אומר רק "שושנת יעקב" ואין אומרים "אשר הניא" ביום. ויש מי שסובר שיש לומר גם ביום "אשר הניא" ואומרים: "אשרי" ו"בא לציון" ואין אומרים "למנצח מזמור לדוד".
נ. שיר של יום בערי הפרזות בי"ד באדר ובירושלים בט"ו באדר לדעת הגר"א- תהלים מזמור כ"ב.
נא. גם בירושלים נהגו להרבות קצת בסעודה בי"ד באדר ואין אומרים בו "תחנון" ולא "למנצח" ואין בו תענית והספד וכן נוהגים בערי הפרזות בט"ו באדר.
סעודת פורים, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.
נב. מצוה להרבות בסעודת פורים ולעשות אותם ימי משתה ושמחה.
נג. מי שהמשיך בסעודת פורים עד צאת הערב, אומר "על הנסים" בברכת המזון, ואם חל פורים ביום ו' והמשיך את סעודת פורים לאחר כניסת השבת יפרוס מפה ויקדש על היין ובברכת המזון יאמר "על הנסים" ו"רצה".
נד. כל חייל וחיילת מצווים לשלוח לפחות לחבר אחד שתי מנות הראויים לאכילה.
נה. כל חייל וחיילת מצווים לתת שתי מתנות מזון או כסף לשני אביונים והואיל ואי אפשר לקיים מצוה זו בצבא, יזכה כל חייל בפורים באמצעות חייל אחר צדקה לשני עניים שהוא מכיר.
נו. הזכוי נעשה ע"י הרמת החייל השני את המתנות ממקומם קצת ומתכון בזה להקנותם לעניים.
נז. סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים נוהגים ביום ולא בלילה, אבל נוהגים להרבות קצת גם בסעודות הלילה.
"פורים משולש"
נח. בשנה בה חל פורים דמוקפים דהיינו ט"ו באדר להיות בשבת, נוהג בירושלים "פורים משולש", דהיינו שמצוות פורים מתחלקות לשלשה ימים כדלהלן:
(א) ביום שישי י"ד באדר קוראים את המגילה עם ברכותיה בערבית ובשחרית, ומקיימים בו ביום מצות מתנות לאביונים. אולם אין אומרים בו "על הנסים" ולא קוראים בו ביום בתורה. בפורים זה יש להקפיד לקרוא את המגילה בצבור ולא ביחיד.
(ב) ביום השבת ט"ו באדר אומרים בתפילות העמידה, ובברכת המזון "על הנסים" ומוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים ז' גברי בפרשת השבוע. ובספר השני קוראים למפטיר "ויבא עמלק" (שמות י"ז, ח'-ט"ז) ומפטירין "פקדתי" (שמואל א' ט"ו פסוק ב') שהיא גם הפטרת "זכור" שלפניה. שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת".
(ג) ביום ראשון ט"ז באדר אוכלים סעודת פורים ומקיימים מצות משלוח מנות איש לרעהו. ואין אומרים בו "על הנסים" ולא "תחנון" ולא "למנצח".
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
