בס'ד

   עמלק

מזהה חולשה

"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז,ח). רפידים רומז שרפו ידיהם של ישראל מדברי תורה (מכילתא). כאשר יש חולשה בענייני התורה, בא עמלק ולוחם עם ישראל; הוא מקרר את בני-ישראל מקדושת התורה.
(היום-יום)


אנשי משה

העצה לזה היא: "בחר לנו אנשים". אנשי משה הם המסוגלים להילחם עם עמלק ולנצחו. התורה היא נצחית, בכל דור, בכל זמן ובכל מקום. בכל דור יש ה'משה' שבדור, ו'אנשי משה' הם מי שיכניעו את 'עמלק', המנסה לקרר את קדושת התורה.
(היום-יום)


חוצפה וגסות-רוח

עמלק מסמל חוצפה ושחצנות, שהרי בני-ישראל לא באו להילחם בו, אלא עמלק בא להילחם בהם, כי לא היה יכול לסבול את גדולת ישראל והאותות והמופתים שנעשו להם. כך יש 'עמלק' גם בליבו של אדם. זו גסות-הרוח, החוצפה והגאווה, שבגללן אין האדם יכול לשאת שיהיה מישהו גדול ממנו בעיני אלוקים ואדם.
(תורה אור)


ביטול מכניע חוצפה

הכנעת עמלק הייתה על-ידי אנשי משה דווקא. כי כדי להכניע את החוצפה והגאווה של עמלק זקוקים להתבטלות מוחלטת ולהכנעה גמורה לקב"ה, בדוגמת משה, שהיה בטל בתכלית והיה עניו מכל האדם.
(תורה אור)


גם כשיש ניסים

מלחמת עמלק באה לאחר כל הניסים והנפלאות שנעשו לישראל, וכשהיו בדרכם לקבלת התורה. בשלב זה בא עמלק להילחם בהם. ללמדנו, שגם כאשר זוכים לראות ניסים גדולים והשגחה פרטית, בכל-זאת, כאשר רוצים להתקרב ל'מתן תורה', לאלוקות, יכול לצוץ עמלק ועלולים להופיע ניסיונות רבים.  
(ספר המאמרים תש"ט)


אש נגד קרירות

בתורה נאמר (דברים ד,כד) "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא". אלוקות היא שלהבת אש. לימוד התורה צריך להיות מתוך התלהבות הלב, בבחינת "כל עצמותיי תאמרנה". צריך לדעת שבין קרירות לכפירה מפרידה מחיצה דקה בלבד.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)


כוח התורה

"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק" (שמות יז,יא). לא נאמר "כאשר הרים" אלא "כאשר ירים", ללמדנו שבכל דור ודור כאשר ירים משה את ידו, שזה כוח התורה, יהיה "וגבר ישראל"; ואם לא, חלילה, יגבר עמלק.
(החפץ חיים)


מחיקה מוחלטת

"מחה אמחה את זכר עמלק" (שמות יז,יד). בדרך-כלל אחרי המחיקה נשאר רושם כלשהו, היכר כלשהו. לכן נאמר בעמלק "מחה אמחה", שהקב"ה ימחה אותו עד שלא יישאר ממנו ולוּ רושם קל.
(עיטורי תורה)