דיני תפילה וקריאת התורה ליום השבת (מרן הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א)
נכתב על ידי יניב, 16/1/2013
הלכות שכתב מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל בסידור תפילה לחייל (התשלא)
דיני תפילה וקריאת התורה ליום השבת
א. מאחרים קצת את תפלת שחרית של שבת, משום שבתמיד של חול נאמר "בבקר" ובשבת נאמר: "וביום השבת" שהוא מאוחר. ומכל מקום יזהר להתפלל תוך זמן קריאת שמע.
ב. מוציאים ספר תורה וקורים פרשת השבוע שבעה קרואים והשמיני למפטיר. ואם רוצים להוסיף על מנין הקרואים רשאים. וביו"ט נהגו שלא להוסיף על מנין הקרואים הקבוע.
ג. קטן לפני בר מצוה מותר לקרוא אותו למפטיר פרט למפטיר של פרשת זכור ופרה, יו"ט האחרון של פסח, שבועות, וכן בשבת שובה בהם אין קטן עולה למפטיר.
ד. חיילים בסדרה או בתפקידי בטחון, שאין להם ספר תורה, יקראו פרשת השבוע בחומש או בתנ"ך ללא ברכות וללא שבעה קרואים.
ה. חייב אדם לקרוא לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע, שנים מקרא ואחד תרגום. ומצוה שיגמור אותה לפני ארוחת יום שבת.
ו. נהגו להזכיר בשבת נשמות הקרובים שנפטרו בשבוע שאחרי השבת, ולומר "אב הרחמים". בשבת שמברכים על החודש אין אומרים בה "אב הרחמים", ואפי' בשבת שבימי הספירה ובין המצרים. אם יש חתן או בעל ברית באותה שבת בבית הכנסת אין אומרים "אב הרחמים".
ז. זמן תפילת מוסף לכתחילה עד סוף השעה השביעית ביום. גם שעות אלו הן יחסיות לאורך היום כמבואר לעיל בהלכות ראש חדש ובדיעבד זמנה כל היום כולו. ואם הגיע כבר זמן תפילת מנחה גדולה לפני שהתפלל מוסף יתפלל מקודם מנחה ואחריה תפילת מוסף. ובצבור יתפלל מוסף תחילה ואח"כ מנחה.
ח. מותר לטעום לפני תפילת מוסף, בתנאי שיקדש על היין ויטעם מזונות או ישתה רביעית כדי שיהיה הקידוש במקום סעודה.
ט. מקדשין על היין במקום סעודה בשבת ביום. ועיקר קידוש של יום הוא: ברכת "בורא פרי הגפן", והוא הנקרא "קידושא רבא". ונהגו להקדים פסוקי "ושמרו" וכו' הכל לפי המנהג.
י. מותר לקדש בשבת ביום על משקה חריף מחוץ ליין. חיילים שאין להם יין או משקה חריף אחר יקדשו ביום על מיץ או על בירה, ואם לא, יטלו ידיהם ויברכו המוציא על הפת.
יא. אסור לטעום כלום לפני קידוש היום, אבל לפני תפילת שחרית רשאים לשתות תה וכיוצ"ב.
יב. נוהגים לשיר זמירות ותשבחות בסעודת שבת בלילה וביום.
יג. מצוה לאכול סעודה שלישית לאחר חצות היום ואפילו לפני מנחה יצא. ואם הוא שבע יאכל לפחות מזונות כשיעור ביצה או לפחות כזית. ויש אומרים שיוצאים ידי חובה אפילו בפירות.
יד. במנחה של שבת אומרים "אשרי" "ובא לציון", ובצבור יאמרו קדיש "ואני תפילתי" ומוציאין ס"ת וקוראים שלשה קרואים עשרה פסוקים לפחות, מתחילת הפרשה של השבוע הבא. מחזירין הס"ת, חצי קדיש ותפלה. לאחר חזרת הש"ץ אומרים "צדקתך צדק".
טו. אין אומרים "צדקתך צדק" בתקופות שאין אומרים בהן בימות החול תחנון כגון" ערב ר"ח ור"ח, חנוכה, כל חדש ניסן. וממחרת יום הכפורים עד סוף תשרי, ערב ל"ג בעומר, מר"ח סיון עד י"ב בו, ערב תשעה באב, ערב פורים וכיוצ"ב.
טז. משבת פ' בראשית ועד לשבת הגדול נהגו לומר אחרי תפילת מנחה מזמורי ברכי נפשי ומשבת אחרי פסח ועד לשבת לפני ראש השנה אומרים פרקי אבות.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
