"ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאישה..."

עמרם, כמו האבות הקדושים, נשא לאישה קרובת משפחתו. התופעה הייתה מקובלת, עד שאמרו חז"ל[יבמות ס"ב,ב]: "הנושא את בת אחותו... עליו הכתוב אומר: "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיאמַר הִנֵּנִי". ובכל זאת, כבר לפני כשמונה מאות שנה שלל ר' יהודה החסיד נישואין עם בת אחותו. פוסקים רבים לא קיבלו את דבריו כגון ה"נודע ביהודה" שקבע שאין אפשרות לסתור את המפורש בתלמוד, ולדעתו כוונת ריה"ח כצוואה אישית לזרעו בלבד וע"פ רוה"ק.

כיום ידוע שהסיכון לבעיות גנטיות לנולדים מנישואי קרובים גבוה בקרוב ל10% מכלל האוכלוסייה. האם השתנו הטבעים? -בשו"ת "אבן הראשה" [הר"א קליאצקין] מסביר שבתקופת חז"ל היו נושאים אישה לשם שמיים, לא כן בדורות המאוחרים "המון העם מתכוונים לשם נוי"... ואז אין חסינות מפני ה"היזק הטבעי". 

חקר הגנטיקה בעולם כולו הולך ומתפתח מיום ליום. מחלות רבות ניתנות היום לזיהוי כרומוזומלי, ובמקביל נסללה הדרך לגלות מחלות כאלה בעובר או בביציות המופרות טרם הכנסתן לרחם. ועדיין רב הנסתר על הנגלה! מציאות זו מביאה תועלת רבה לאיכות החיים הבריאים, בצמצום הולדת ילדים חולים ובעלי מומים. מאידך, יש להיזהר מלהיסחף ולהפוך כל תכונה ייחודית לבעיה גנטית, שאם-כן -"לא שבקת חיי לכל בריה"... לאחרונה פותחה אפשרויות לזהות מחלה גנטית עוּבָּרִית באמצעות בדיקה כרומוזומלית בדם האישה ההרה [משבוע 10 להריון] וללא צורך בנטילת דגימת מי שפיר בדרך פולשנית [Maternity/Nifty] בשלב זה -לחלק מהתסמונות הבעייתיות. כמובן שיש בכך תועלת, כי אין בכך סיכון להריון, ברם עדיין אין בכך כדי לענות על דרישת ההלכה, שכן רק עד ארבעים יום אין העובר נחשב "נפש". לכן ברור שבשאלות הללו יש להתייעץ עם רב פוסק, ולא להסתפק בחוות הדעת של הייעוץ הגנטי.