בס"ד

  ירידת הנשמה לעולם



הבאר העליונה

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (בראשית כח,י). "באר שבע" רומז למידות העליונות, שהן בטלות בתכלית אליו יתברך. "חרנה", מלשון 'חרון אף', רומז לנבראים התחתונים, החשים עצמם מציאות עצמאית. יעקב החדיר את ההתבטלות של "באר שבע" גם בתוך בחינת "חרנה".
(תורה אור)



הכנה להקמת בית

קודם שיצא יעקב לחרן כדי לבנות את ביתו עסק תחילה בתורה בבית עֵבֶר במשך י"ד שנה, וגם בתפילה –  "ויפגע במקום". ללמדנו שקודם הקמת בית בישראל והכניסה ל'חרן' על האדם להקדיש את השנים שלפני כן לענייני תורה ותפילה בלבד.
(לקוטי שיחות)



עלייה גבוהה יותר

יציאתו של יעקב מבאר שבע לחרן מסמלת את ירידת הנשמה בגוף, שהיא ירידה לצורך עלייה. על-ידי קיום התורה והמצוות בעת הירידה תגיע הנשמה למצב נעלה יותר מכפי שהייתה קודם לכן.
(ספר המאמרים תש"ח)



תפילה לעמידה בניסיונות

"ויפגע במקום" (בראשית כח,יא). רבותינו פירשו לשון תפילה (רש"י). מאחר שהירידה לעולם כרוכה בניסיונות, נדרש האדם להתפלל אל ה' קודם הכניסה לענייני העולם בבקשה שיעזרהו ויסייעהו שיוכל לעמוד בניסיונות העומדים לפניו.
(לקוטי שיחות)



ידיעת התכלית

נשמה יורדת לעולם כדי להאירו בתורה אור ונר מצווה. מי שמתבונן בכך אינו מתפעל כלל מקשיים וממלעיגים. הוא מוסר את עצמו להגדיל תורה ולהאדירה. כל רגע מנוצל לעורר את הלבבות ולאגד חבורות של לומדי תורה ברבים.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)



מעמידה להליכה

הנשמה למעלה היא בבחינת 'עומד', ועל-ידי ירידתה למטה נעשית בבחינת 'מְהַלֵך'. 'הילוך' מורה על הליכה בלתי-מוגבלת, בבחינת אין סוף. הנשמה כמות שהיא למעלה יכולת העלייה שלה מוגבלת, וכאשר היא יורדת לעולם אין עוד הגבלה עד כמה ביכולתה לעלות.
(אגרות קודש)



נשמות ממתינות

נשמה עומדת ומחכה אלפי שנים לזמן ירידתה, שאז תתלבש בגוף ובנפש הטבעית ותתעסק בלימוד התורה ובקיום המצוות.
(ספר המאמרים קונטרסים)



ירידה חוזרת

יש נשמות שכבר חמש-מאות שנה הן סובבות על פתח גן עדן ומבקשות לזכות לרדת שוב לעולם. הן מוכנות אף לחזר על הפתחים, ובלבד שיוכלו לקיים תורה ומצוות. אך לא כל נשמה זוכה למילוי בקשתה.
(אדמו"ר הזקן)