זה תופס גם אותנו, המבוגרים, אך
בעיקר את הילדים, רגעי האזעקה
המפחידים שלא פעם משאירים אותנו
פעורי פה לנוכח הפחד המשתק.
מה עושים? מה אומרים? לרב שלום
ארוש יש עצות שיחזקו אתכם.
אחרי שנשמעה אזעקה בירושלים, הגיעו אלי המון ילדים מבוהלים כדי שארגיע ואחזק אותם. הבנתי, מאיך שהם הרגישו ומהבהלה על פניהם, שלהוריהם לא היו את המילים והדרך להפיג את הפחד שתקף אותם באותם רגעים. הבנתי, גם, שההורים לא היו מספיק חזקים במידת האמונה והביטחון. שהרי, אם אדם חזק בהן קל לו לחזק את הסובבים אותו, כל שכן את ילדיו. אדם חזק, שליו ורגוע, מקרין את החוסן הנפשי שלו על כל הסובבים אותו.
"הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו", אמרתי להם ברוגע, "הוא ברא את העולם בשביל עם ישראל! אנחנו העם שלו! אל תדאגו, הוא שומר עלינו, וכל מה שהוא עושה בעולם – זה רק בשבילנו!"...
האזעקה תפסה את הירושלמים כשהם מופתעים לגמרי, כי מי חשב שפה, בירושלים עיר הקודש או בסביבתה ייפול טיל? שנשמע את האזעקה בשמי העיר האהובה?... אבל במקום לחשוב אם ואיך, פשוט, נתחזק. ויש לנו איך. יש לנו שפע של פסוקים שאפשר לומר ברגעים של חששות, חרדות ופחד, ברגעים בהם מרגישים שהאמונה והביטחון נחלשים. למשל, "ה' צבא-אות עימנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה", "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב", "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא, עוצו עצה ותופר, דברו דבר לא יקום, כי עימנו א-ל" ועוד. גם תפילת שמונה-עשרה מציעה לנו מגוון רחב של פסוקי התחזקות וביטחון בבורא עולם, הרי אנו אומרים שלוש פעמים ביום "מלך עוזר ומושיע ומגן"! בורא עולם עוזר לנו בלי הפסק, כל שנייה ושנייה בחיים, מושיע ומגן, תמיד.
אפשר לומר את המזמור "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" (תהלים קכ"א) שוב ושוב. מזמור זה מלא בחיזוקים, אמונה וביטחון. וגם, יש בו רמז לסמוך על זכות האבות הקדושים, שהרי דרשו חז"ל: אל תקרא 'ההרים', אלא 'ההורים' – שאנו נושאים עינינו אל ההורים – האבות והאימהות הקדושים, שבזכותם השם ישמור עלינו.
חיזקתי את הילדים גם כשסיפרתי להם שכאשר בורא עולם הוציא אותנו ממצרים הוא ליווה אותנו במלאכים שהגנו עלינו מהכל – מכל החיצים והבליסטראות, תלאות ומכשולי הדרך, ואותם מלאכים היו, לא פחות ולא יותר, עמוד האש ועמוד הענן שליוו את עם ישראל ושמרו ששום דבר לא יפגע בהם לרעה. וגם לכם, ילדים יקרים, יש המון מצוות שהן מלאכים רבים ששומרים עליכם ועל עם ישראל – כל ברכה, כל פרק תהילים, והעיקר – ההתבודדות המתוקה והיקרה, כמו שמסביר רבי נתן על דברי רבי נחמן מברסלב (ליקוטי הלכות, ברכות השחר, הלכה ה):
"זֶהוּ הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, שֶׁהֵם עַם קָדוֹשׁ כָּזֶה שֶׁשּׁוֹכְנִים לְבָדָד, שֶׁהֵם מְקַיְּמִים לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְיךָ בַּעַדְךָ חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם (יְשַׁעְיָה כו). שֶׁהֵם מִתְבּוֹדְדִים בֵּינָם לְבֵין קוֹנָם וְשׁוֹפְכִים שִיחָתָם לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם וְחוֹשְׁבִים בְּכָל יוֹם עַל אַחֲרִיתָם וְסוֹפָם הָאַחֲרוֹן. וְעַל יְדֵי זֶה הֵם בְּטוּחִים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וּמַסְטִין כִּי הֵם מַסְתִּירִים עַצְמָם בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לב) אַתָּה סֵתֶר לִי וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַיִּשְׁכֹּן יִשְרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב וְכוּ' (דְּבָרִים לג) בְּחִינַת כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי (תְּהִלִּים ד). שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת בָּדָד, בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת, עַל יְדֵי זֶה שׁוֹכֵן יִשְרָאֵל בֶּטַח תָּמִיד. כִּי מִי זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם מַסְתִּירִים עַצְמָן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ! בִּבְחִינַת (שָׁם צא) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם וְכוּ' וְכוּ' רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַמְתָּ מְעוֹנֶךָ. כִּי הֵם שָמִים מְעוֹנם וְדִירָתָם וּמִבְטָחָם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּתָם שֶׁעוֹסְקִים לְסַלֵּק מַחֲשַׁבְתָּם מִכָּל הַהֲבָלִים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם וּלְבַטֵּל רְצוֹנָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ".
ובנוסף, הזכרתי את השיחה המפורסמת של רבי נחמן מברסלב על חשיבות ההתבודדות, ועל כך שיהודי מתבודד הוא בעצם מגן על כל העולם כולו, וזו לשונו:
"ענה ואמר: הייתכן שאנו מניחין את השם יתברך שיעשה ויחשב לגזר גזרות בעולם? (כי אז באותו הזמן נשמע שיוצאין גזרות על ישראל חס ושלום). כי אנו צריכין לקרות את השם יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם באיזה גזרה וכיוצא חס ושלום, לקרות אותו משם שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עמו לבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך. כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל ענייניו וכל הגזרות שרוצה לגזר חס ושלום וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו לבקש מאתו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך" (שיחות הר"ן, ע).
רבי נחמן אומר בצורה ברורה ומפורשת שכאשר יהודי פונה לבורא עולם, בהתבודדות, בתפילה האישית שלו, בורא עולם עוזב הכל ופונה אליו, וכך אותו יהודי מגן על כל העולם כולו מגזירות. ואם על כל העולם, כל שכן על עצמו, על בני ביתו ועל כל התלויים בו. וכל זמן שאדם מחזיק באמונה וביטחון שום דבר לא יכול לפגוע בו. אם כן, הגזירה היחידה שישנה היא אם חלילה נגזר על אותו אדם לאבד את האמונה והביטחון שלו.
על כך סיפר לי הרב רבי יהודה ליבוביץ' זצ"ל, ששרד את השואה הקשה וראה איך הגזירה האיומה הזו התקיימה באנשים. אנשים פשוט איבדו את האמונה והביטחון שלהם כמעט בלי בחירה. היו כאלה שזו הייתה הגזירה עליהם, אבל והיו גם כאלה שהחזיקו באמונה ובביטחון וצעקו לבורא עולם, וכך הם ניצלו ממוות ומציפורני הנאצים ימ"ש.
אחד מסיפוריו מלאי הניסים של רבי ליבוביץ' זצ"ל, היה על אותו יום בוא הוא שכב כמעט ללא בגדים על הקרקע בכפור וראה שהוא בסכנת מוות מהקור והקיפאון ששרר באותם ימים. כל הסימנים מובילים רק למקום אחד – לייאוש. אך לא רבי ליבוביץ' שיתייאש. הוא צעק מעומק ליבו לבורא עולם: "מה יהיה איתי? תציל אותי!..." ולפתע, עבר שם קצין גרמני ונתקל ברגלו. הוא ראה בזה סימן, קם והלך אחרי הקצין עד שיצא מהמחנה. הקצין פנה אליו ואמר לו בגרמנית "לך הביתה!"... רבי ליבוביץ' אמר לי בבדיחות הדעת, כשסיפר לי את המעשה, שאת המילים הללו הוא הבין היטב ומיד ברח.
רבי ליבוביץ' תמיד היה חוזר על מילים של ביטחון בבורא עולם: "ה' לא יעזוב אותנו. ה' אוהב אותנו' וכדומה.
זכור לי מקרה שהיינו באומן אצל רבי נחמן, כשהיה צריך לבטל גזירה איומה ורבי ליבוביץ' ישב שם וחזר שוב ושוב על מילים ודיבורי חיזוקים: "ה' אוהב את הילדים שלו, ה' שומר על הילדים שלו, אבא שומר את הילדים שלו, אבא לא יעזוב את הילדים שלו"... ונראה שבדיבורים אלה הוא המתיק וביטל את הגזירה.
דיבורים מחזקים, אפילו אם נשמעת אזעקה, אפילו אם שומעים את קול נפץ הטילים – יעזרו לנו להתחזק! לא ליפול ברוחנו ולא להישבר! לשאת תפילה על עם ישראל, על החיילים, שהשם ישמור את כולנו. כי בורא עולם רק רוצה לעורר אותנו לתשובה, ועיקר התשובה היא ההתבודדות – שאדם מדבר בשפה שלו עם בורא עולם ומבקש ממנו להתקרב אליו, שישמור אותנו, שיחזק אותנו, כמו שמסביר רבי נחמן בשיחה הנ"ל. ובורא עולם, אבא שבשמים, כשרואה שילדיו פונים אליו – עוזב הכל ולא גוזר שום גזירות.
ראו איזה כוח יש לנו בפה!
אז תפעלו איתה - עם התפילה, ועם ההתבודדות בפרט, מכיוון שהיא המגן הגדול ביותר שלנו, וכל אחד יקבל על עצמו להתחזק בשיחה עם בורא עולם במקום לפטפט על המצב ולתת פרשנויות שאין לנו בהן הבנות. ויהי רצון שנזכה שבורא עולם ילחם לנו את מלחמותינו, ישמור את כל עם ישראל ואת החיילים שנלחמים בכל החזיתות, ויגלה רחמיו והשגחתו בגלוי, ויתקיים בנו הפסוק "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", אמן.
