בס"ד

זוכרים מתי בפעם האחרונה נשפך לכם משהו בפינת הקפה? זוכרים את ההרגשה ואת ההתלבטות, האם לנקות או להשאיר את העבודה לבא אחריכם? לבסוף החלטתם לעשות את הבחירה המוסרית, ואז קרה דבר מאוד מעניין, בנוסף ללכלוך שלכם, המטלית שהעברתם ניקתה באופן אוטומטי גם אם לא התכוונתם, את הלכלוך שהשאירו אלו שקדמו לכם אך לא לקחו אחריות כמוכם. באמירת ביניים ניתן לומר שקל לדון אותם לכף זכות מאחר ויתכן והם מיהרו, שכחו או פשוט לא שמו לב ובמקרה אחר זה יכול להיות גם הפוך. במילים אחרות, הפעולה הפרטית שלכם פעלה ותרמה לא רק לטובתכם האישית כי אם גם לטובת הכלל.

באותה מידה, גם כשהאדם חוזר בתשובה, ובכך מנער מעליו את אבק העבירות והצטברות הקליפות, ומנקה מעצמו את הלכלוך הרוחני, הנשמתי והמהותי שדבק בו, הוא עושה מה שיכול להיראות כלפי חוץ כפעולה פרטית, כשלמעשה גם אם הוא לא עושה צעדים מכוונים לטובת העניין, הוא משפיע בצורה ישירה ומשמעותית על כל הסביבה שלו, שלא יכולה להתעלם מהמהלך המיוחד והמהפך האמיץ שמתחולל לנגד עיניהם המשתוממות. כמו נר חנוכה שניצב על אדן החלון ויכול לספק השראה ונקודה למחשבה לאנשים רבים שעוברים משם ורואים את הלהבה הקטנה שמדליקה בליבם מדורה גדולה. אמנם לפעמים לא קל להבין, להתרגל ולהתחבר למהלך הבלתי רגיל הזה בשלביו הראשונים בהם הוא רוקם עור וגידים, אבל עם הזמן ובמידה ואותו אדם "מנקה" את הלכלוך שלו עם לא פחות בעירה פנימית ומרץ מאלו שהובילו אותו לעשות את כל אותן פעולות שדורשות כעת ניקוי, ובצורה שיכולה להעניק השראה לכל מי שעוקב אחריו ואחרי השינויים שעוברים עליו, גם אותם אלה שמיקמו את עצמם בצד הנגדי במפה הרוחנית יתרשמו ויתחברו, כיוון שבסופו של דבר קשה להתעלם מהאמת כשהיא מתגלה במלוא אורה ומוגשת מתוך אמונה, אהבה, ביטחון, דבקות ומסירות נפש.

קל וחומר שיש ערך עצום לפעולות שנעשות מלכתחילה מצד כל אדם לטובת זיכוי הרבים, אך גם כשהאדם עוסק בעבודת השם, העבודה המובחרת והמעולה ביותר שאפשר לעשות בעולם הזה, כל אחד לפי דרגתו וכשרונו, כשהוא לומד תורה, מתפלל, עושה מצוות ומעשים טובים, עומד בגבורה בכל הניסיונות ששולחים לו מלמעלה, ומתנהג בצורה שמזכירה יותר ספרי קודש ומוסר ופחות ספרי תועבה וכפירה, וכל זאת באופן פרטי מבלי שניכרת במבט שטחי כל תרומה לטובת הכלל, צריך הוא לזכור שבמעשיו הוא פועל לטובת העולם כולו בצורה בלתי רגילה, גם אם זה לא נראה כך כלפי חוץ, כששכרו בעולם הבא בלתי ניתן לתפיסה בשכל במושגים של העולם הזה, כפי שכתב הרב קוק זצוק"ל: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על החושך אלא מוסיפים אור, אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה".

ניתן לקחת לדוגמא את כל היהודים היקרים שטרם חזרתם בתשובה היו דמויות מפורסמות, ולמרות שלקחו חלק בעולם הזוהר המזמין והמפתה, כוח האמת ניצח גם בקרבם, והם החליטו לעשות את הצעד הנועז והמתבקש, להגדיר מחדש את כללי המשחק, ולשנות את שם המעסיק שהיה חקוק על לוחות ליבם, מיצר הרע לקב"ה.

ציבור גדול הכיר את אותם ידוענים אז ומכיר אותם גם היום, שלמרות השינויים במראה החיצוני שלהם, השינוי העיקרי התחולל עמוק בפנימיותם, ובתוך תוכו הציבור הזה מבין היטב שכדי שאותה דמות תוותר על כל מה שיש לתעשיית הבידור להציע, ותפעל בצורה כל כך נחושה ובלתי צפויה, היא היתה צריכה לפגוש משהו יותר טוב, יותר חזק, יותר מרגש, יותר מלהיב, יותר זוהר, יותר מבטיח ויותר אמיתי, ואותו ציבור גם מתחיל לתפוס, שכנראה יש אור עצמתי יותר מזה של אור הזרקורים, שכל כך הרבה אנשים נשבים בקסמו המדומה והמזויף.

יהיו כאלה שיצר הסקרנות יהיה זה שיניע אותם ויהיו גם כאלה שינבוט בהם רצון אמיתי לדעת מהי האמת, תוך ניסיון לברר שמא יש מידעים ועובדות שהוסתרו מהם במכוון ובאופן שיטתי במהלך כל שנות חייהם דרך כל הדברים שהם ראו, שמעו וחוו בערוצים הנפוצים ובצינורות המקובלים.

כמה שבועות לפני כתיבת מילים אלו הזדמן לי לבקר בחדרו של אחד מחבריי היקרים לישיבה בירושלים בה זכיתי ללמוד ב"ה. החדר נמצא שתי קומות מעל לחדרי, כך שאמנם אנו צופים לאותו כיוון אך עדיין התמונה הנשקפת מהחלון שונה בתכלית. הרבה יותר אנשים, בניינים, בתים, עצים, מכוניות, שטחים ומרחבים. כך זה גם ככל שעולים למעלה באמונה וברוחניות, ונהיים יותר כלליים, רואים יותר פרטים, התמונה המצומצמת מתרחבת עוד ועוד, האוויר נהיה צלול יותר ויותר, כל פעולה "פרטית" מורידה שפע לעולם כולו ובכך משפיעה לטובה על עוד ועוד אנשים, בין היתר על הבריאות, הפרנסה, ההצלחה והרוחניות שלהם ואפילו על הניסים שפוקדים אותם, והכל בזכות האמונה ומסירות הנפש של אותו אדם שהחליט לבחור בטוב ובאמת במקום ברע ובשקר. וזה בכלל לא מובן מאליו.

אחרי שראינו את מסעותיו המותחים של פינוקיו ורצינו כמו להיכנס לטלוויזיה כדי להזהיר אותו בכל פעם ששמשון ויובב רצו להכשיל אותו, האם שאלנו את עצמנו לאחרונה מי הם שמשון ויובב בחיים שלנו? הם יכולים להיות מחופשים לבני אדם שכלפי חוץ נראים תמימים, תפיסות עולם רווחות, הרגלים שליליים או אמונות זרות שאין להן כל מקור ביהדות. לא לחינם צבע הדמויות שלהם הוא חום ואפור. הצבע החום מייצג את האדמה ולשם בדיוק יצר הרע מנסה להוביל כל אחד מאיתנו, כשבכל פעם שהוא מצליח להכשיל את האדם הוא מוריד אותו עמוק יותר למטה. הצבע האפור מייצג את הגבול הדק שבין האמת והשקר, הטוב והמוטב. כשבעולמנו יש אינספור תפיסות עולם ודעות עצמאיות תמיד יהיה מישהו שינסה לשכנע את כל סובביו, שהאמת האפורה או השחורה שלו היא היא הנכונה ולפיה כדאי ללכת, למרות שהיא מנותקת לגמרי מהכללים הבסיסיים ביותר של הערכים היהודיים, והמרחק שלה מתורתנו הקדושה הוא מרחק של שמים וארץ. השקר תמיד מנסה לתפוס את האחיזה שלו במציאות דרך מראות שובי לב, צלילים מחשמלים, ריחות מפתים ותחושות ארעיות (אותיות "איתו רע"), כשתפקידנו להיות דרוכים בכל זמן ובכל מקום, ולסנן כל דבר ולו הזעיר ביותר שמנסה לחלחל דרך כל אחד מהחושים שקיבלנו במתנה מהקב"ה היישר לעבר מערכת קבלת ההחלטות הרגישה שלנו, והזמן שעובר מרגע המבחן ועד לביצוע העבירה הוא מזערי, ולכן בורא עולם נתן לנו חיים שלמים כדי לעבוד בין היתר על צורת התגובה שלנו לכל הציורים המדומים והקולות המזמינים שהיצר מצייר לנו השכם וערב.

באותם ימים, קרה דבר נוסף שגם ממנו אפשר ללמוד לא מעט בנושא. בזמן שהייתי בפינת הקפה שנמצאת לא רחוק מהכניסה לבית המדרש שמתי לב שבזמן שעומדים מול מכונת השתייה או בצידה נוצרת השתקפות עצמית מהדפנות המתכתיות משלה, אך כשעומדים בפינה ההשתקפות הזאת נעלמת. במקביל, כשעומדים בפינת המכונה ניתן לראות שטח רחב מאותו איזור, אך כשעומדים מול אחד מצדדיה השטח הזה מצטמצם באופן משמעותי. כך גם בני האדם. אם אנחנו עסוקים בלהביט יותר על עצמנו, ההתייחסות שאנחנו מעניקים לסובבים אותנו פוחתת בהתאם, אך כשהמשקל שאנחנו נותנים ל"אני" הפרטי שלנו יורד, מתפנה נפח גדול שמאפשר לנו להסתכל יותר על הכלל.

הגיע הזמן להחליף ערוץ, לשנות תדר ולתת את הדעת על כל הדברים שהחושים שלנו קולטים. כמו שיש ערך עצום בעשיית הבחירה הנכונה בעניין הזה, כך גם יכול להיגרם נזק רב אם לא מסננים בגבורה ומתוך אידיאולוגיה את כל המראות, הצלילים והתחושות שמקיפים אותנו. אם אנחנו כבעלי זכות בחירה מקדישים זמן יקר למחשבה באיזו מפלגה לבחור ומי הכי מתאים להיות ראש הממשלה שינהיג אותנו, אפשר וצריך להקדיש לא פחות זמן למחשבה עם איזה ראש אנחנו מתכוונים להנהיג את עצמנו ואת משפחתנו היקרה, ועם איזו תפיסת עולם אנחנו רוצים לנהל את חיינו, שהרי אי אפשר לצפות מראש הממשלה לקחת אחריות גם על ההחלטות "הפרטיות" של כל אחד מבני עמו. יש דברים שאיתם כל אחד מאיתנו נדרש להתמודד בכוחות עצמו.

מאחל לכולנו שנצליח לעשות את הבחירה הנכונה בכל דבר ועניין ובכל זמן ומקום.