לפרשת מטות-מסעי (2 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי DL2000, 16/7/2012
בס"ד
ראשי המטות
מטים ומקרבים
"וידבר משה אל ראשי המטות" (במדבר ל,ה). הנשיאים נקראים "ראשי המטות" מפני שהם מטים את העליונים לפנות אל התחתונים. וזה גם עניינם של "מטה משה" ו"מטה אהרן" – משה קירב את הקב"ה לישראל, ואהרון קירב את ישראל אל הקב"ה.
(רבי אברהם מסוכוצ'וב)
להטות אל העם
משה ציווה את הנשיאים שיטו את עצמם אל כל אחד ואחד מבני-ישראל; שיהיו צנועים לפניהם ולא יפסעו על ראשי עם-קודש.
(רבי אהרן מצ'רנוביל)
מוטות הקיום
"המטות" הוא גם מלשון 'מוטות'. ראשי העם הם עמודי התווך והמוטות שעליהם נשען כל בית-ישראל. לכן יש חשיבות רבה להתנהגותם של המנהיגים בישראל.
(ארון עדות)
בדיקת הדיבור
קודם שהאדם מוציא דיבור מפיו עליו לבדוק אם הדבר יגרום נחת-רוח לקב"ה ויהיה לרצון לפניו. זהו שנאמר (במדבר ל,ה): "זה הדבר אשר ציווה ה'" – בטרם אדם מוציא דיבור בפיו עליו לראות אם הוא על-פי הציווי של הקב"ה.
(תפארת שמואל)
שהמנהיגים יקיימו
פרשת נדרים ושבועות נאמרה אל ראשי המטות. פעמים רבות דווקא העסקנים והמנהיגים נודרים ומבטיחים ואינם מקיימים. לכן הופנתה אליהם דווקא האזהרה: "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה".
(חתם סופר)
לייחד את המחשבות
ראשי הדור ומנהיגיו חייבים לייחד מחשבתם ומעשיהם אך ורק לטובת ישראל, ולא חלילה בעבור עצמם. זהו שנאמר: "לבני-ישראל לאמור" – עליהם לחשוב מה טוב לבני-ישראל ולא מה ראוי לעצמם.
(חסד לאברהם)
לא מן השפה ולחוץ
זהו שנאמר (ברכות פרק א, משנה ג): "הקורא את שמע ולא השמיע לאוזנו... רבי יוסי אומר לא יצא". כשמטיפים מוסר לאחרים וצועקים לציבור "שמע ישראל" ואין זה אלא מן השפה ולחוץ, שהדברים אינם יוצאים מן הלב – אין יוצאים בזה ידי חובת תוכחה.
(מגנזנו העתיק)
קל להיכשל
אין בכל המצוות דבר המצוי באנשים ובנשים כנדרים ושבועות, וקל מאוד להיכשל בהם ולעבור עליהם. לכן ציווה הקב"ה את ראשי המטות שישגיחו על בני שבטיהם שלא ייכשלו לחלל את דבריהם בנדר ובשבועה.
(עיטורי תורה)
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (2)
גלות וגאולה
היפוך המצב
בזמן בית-המקדש נמשכו בני-ישראל בטבעם לעבודת ה', מתוך רצון וחפץ אמיתי, ואילו ענייני העולם הזה היו אצלם מצד ההכרח, בדרך עראי ובקרירות. אולם בזמן הגלות התהפך המצב – האדם נמשך בטבעו אחרי צורכי הגוף וענייני העולם הזה, ואילו עבודתו ואהבתו לה' באות על-ידי יגיעה ועמל רב.
(לקוטי תורה)
העדר גילוי השכינה
בזמן הבית האירה השכינה בגלוי, ולכן עיקר עבודתם של בני-ישראל הייתה מתוך אהבה ורצון, והיה להם טוב-טעם בעבודתם. ואילו בזמן הגלות, כשהשכינה אינה מאירה בגלוי, עיקר העבודה היא מתוך קבלת עול, יראה וביטול.
(לקוטי שיחות)
חיים בחלום
הגלות נמשלה לחלום, כמו שנאמר (תהילים קכו,א) "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". בחלום יכולים להתחבר שני דברים הפוכים. גם בגלות האדם מחבר שני דברים הפוכים – בשעת התפילה הוא מתעורר באהב
והייתם נקיים
כמו לפני המקום
"והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב,כב). אדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל".
(ירושלמי שקלים)
בלי חנופה ושקר
מה משמעות 'כדרך'? אלא פעמים אדם משתדל לצאת ידי הבריות בדרך של חנופה, שקר וצביעות. לכן מזהירים אותו שיהא יוצא ידי הבריות כַדרך שבה הוא צריך לצאת ידי המקום, אשר אין משוא פנים לפניו ואי-אפשר להחניף לו ולשקרו.
(רבי ישראל מסלנט)
הסדר הנכון
כשאדם נקי מה' ושלם עם מצפונו, הוא נעשה נקי גם בעיני הבריות. לעתים הם מתרעמים עליו, אך סופם לעמוד על דרכו הישרה. לעומת זה, אדם שכל מטרתו להיות נקי בעיני הבריות בלבד, אין הוא נעשה בכך נקי מה' ואינו בא אלא לידי צביעות.
(בינה לעתים)