הבדלה לחולים וליולדות

"להבדיל בין הקדש ובין החול"

כשם שמצוות "זכור את יום השבת לקדשו" מחייבת בקידוש בכניסת השבת, כך גם בהבדלה ביציאתה. נחלקו ראשונים אם חובת ההבדלה מדאורייתא או מדרבנן [משנה ברורה,רצ"ו,א] ולסוברים שהחובה היא תקנה מדרבנן, יש אומרים שאינה חלה על הנשים. עכ"פ, בכדי להתיר עשיית מלאכה, יש לומר במוצ"ש לשון של הבדלה: "ברוך המבדיל בין קדש לחול" (או "אתה חוננתנו" שבתפילה), וכן להבדיל על הכוס בכדי להתיר אכילה ושתייה.

לאור הקדמה זאת, נתייחס למצבי חולי והשפעתם על דיני ההבדלה:

1.מי שמטעמי בריאות אינו יכול לשתות יין או מיץ ענבים, יבדיל על כוס של "חמר מדינה" היינו מיץ פירות טבעי, וכן קפה ותה או משקה חשוב לרבות דייאט. ולדעת הגר"ע יוסף "חמר מדינה" הוא דווקא משקה משכר.

2.חולה שאין לו נר לברכת "בורא מאורי האש", יש מגדולי הפוסקים הסוברים שניתן לברך גם על נורת להט שזכוכיתה שקופה, ויש שאסרו. ולכו"ע אין לברך על נורות מהסוג החדש שאין רואים בהן חוטי להט.

3.חולה או רופא הצריכים לעשות מלאכה ועדיין לא התפללו ערבית, יאמרו תחילה "ברוך המבדיל בין קדש לחול" ומותרים במלאכה.

4.חולה [שאינו בסכנה] שעדיין לא יצא ידי חובת הבדלה על הכוס וצריך לשתות –ישתה מים, ואם צריך גם לאכול, יעשה מאמץ להבדיל או לשמוע מאחר. ולדעת הגר"מ פיינשטיין ניתן לצאת ידי חובה בשמיעה בטלפון בשעת הדחק [אג"מ,או"ח,ד,צ"א].

5.יולדת או חוֹלָה, שאין בסביבתה אפשרות לשמוע ההבדלה מגבר –תבדיל בעצמה ותשתה. לדעת המשנה ברורה לא תברך על הנר [בה"ל סוף רצ"ו] ולדעתהגרש"ז אוירבך תברך [מנח"ש,ב,נ"ג]

6.חולה שנאנס ולא הבדיל במוצ"ש, יוכל להבדיל עד יום ג' בשקיעה, למעט ברכת הבשמים והנר.