פרשת בהר-בחוקותי - פרשת המקדש

 

השכר בתורה לעושי מצוה – הקלה בעיסוק בענייני החומר

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

 

 

שאלה המעסיקה רבים היא, מדוע השכר המובטח בתורה לעושי מצוה הוא שכר גשמי, כגון גשמים ויבולי ברכה, ככתוב (ויקרא כו, ג): "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע", וכיוצא בכך פעמים רבות בתורה. זאת, כשהיה ראוי להשמיע לכל, כי על קיום מצוות זוכים לשכר רוחני בעתיד.

אכן, בשאלה זו עוסק הרמב"ם בהלכות תשובה (ט, א); הכותב: "מאחר שנודע שמתן שכרן של מצוות... היא חיי העולם הבא... מהו זה שכתוב... אם תשמעו - יגיע לכם כך, ואם לא תשמעו - יקרה אתכם כך, וכל אותן הדברים - בעולם הזה! כגון, שובע - ורעב, ומלחמה – ושלום, ומלכות - ושפלות... כל אותן הדברים אמת, היו ויהיו... ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצוות... אלא הבטיחנו בתורה, שאם נעשה אותה בשמחה... ונהגה בחכמתה תמיד - שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון, חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע לנו כל הטובות המחזקות את ידינו לעשות התורה, כגון, שובע ושלום ורבוי כסף וזהב. [כל זאת] כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן... כדי שנזכה לחיי העולם הבא [שהוא סוף הטובה]".

זה, אפוא, חידושו של נח, שחש צורך להקל על חיי החומר, כדי לפנות זמן לציבור לעסוק בענייני הרוח. נמצא, שהעוסק בענייני החומר של הציבור כעוסק בעולמם הרוחני.

כך אכן, מצינו בירושלמי ברכות ה, א: "העוסק בצורכי ציבור - כעוסק בדברי תורה", ומזה למד הרמב"ם בהלכות קריאת שמע ב, ה; שאם "היה עוסק בצרכי רבים, לא יפסוק [לקריאת שמע] אלא יגמור עסקיהן ויקרא אם נשאר עת לקרות", כי העיסוק בצרכי הציבור החומריים יש לכל ערך רוחני כקריאת שמע. כעין זה כתב הרמב"ם בהלכות תפילה (ו, ח): "כל העוסק בצרכי רבים כעוסק בדברי תורה".

מכאן הצורך להעריך את אלו העוסקים בצורכי ציבור באמונה, ואל לו לאדם העוסק בתורה להקל ראש בעיסוקם, שכאמור, עסק זה בענייני החומר עומד בדרגת תלמוד תורה. כמו כן אדם העוסק בתורה ונקרה בפניו עניין הקשור לטובתו של הציבור ולתיקון העולם, ופעמים, שצריך לסגור את הספר לשעות או לימים, אל לו לראות בכך ביטול תורה וגזל זמן, אלא יתמסר לכך בלב שלם ובנפש חפצה, והקב"ה שמח בו וקורא לו 'צדיק תמים'.

מאידך גיסא, אשרי לאדם היודע ליצור דברים חדשים לתועלת הרוחנית של העולם, שכן הגיע העולם בזמננו להתפתחות טכנולוגית בכל התחומים. האדם פחות משועבד לחומר, והולך וצובר שעות של פנאי וימי חופשה, ופעמים שהחלל הריק מתמלא בטיולים בעולם, בבילויים, בצפייה במשחקי כדורגל ושאר תעסוקות של הבל. זה אפוא הזמן לחדש דברים בתחום הרוח ועבודת ה', ולהמציא כלים לסיפוק נשמת האדם, השואפת להתעלות ולהדבק בבורא עולם. לחדש מעשי חסד עם הסביבה והחברה, להרבות בתלמוד תורה וידיעתה, ולפעול לקיום נבואת ישעיה: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתחוות לפני אמר ה'".

 

 

 

שבת שלום