"ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"(שמות כד,ז) 'דרש רבי סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע,באו ששים ריבוא של מלאכי השרת.לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע,וכיון שחטאו ישראל ירדו 120 ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר "ויתנצלו בנ"י את עדים מהר חורב"...אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר "ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם"-שמחה שמעולם על ראשם' (שבת פח,א). מהו עניינם של 2 הכתרים של נעשה ונשמע?ומדוע לעתיד יחזרו?-וניראה שאותם 2 כתרים הם כמו כתר מלכות,ומי שם על ראשו כתר?-מלך,כך הכתרים סימנו שאנו בניו של ה' ולכן כעין מלכים כמותו,וזהו שנאמר שם בדף פט,ב-'לעתיד לבא...אמר לפניו:רבש"ע בני ולא בניך?בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם "בני בכורי" 'וכו' -הרי שה' קורא לנו בניו,ועוד בכור שהוא החשוב,וזה משום אמירתנו "נעשה ונשמע" ,וזהו הכתרים שניתנו לנו.מדוע זה כך?-בפשטות ההליכה ברצון ה' הגמורה שלא משנה מה יצווה אנו נעשה,מראה על קרבתנו,ולכן הקרבה הזו כ"ך גדולה כמו בן בכור לאביו.אולם ניראה יותר מזה,שנאמר ישר אחרי שקיבלנו כתרים 'אמר רבי אלעזר:בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה להן-מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?דכתיב "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עשי דברו לשמע בקול דברו" ברישא "עשי" והדר "לשמע" '.שמה רוצה לומר בזה?-אלא שמדגיש "מי גילה לבני" יש כאן רמז שזה ההוכחה שהם בני,שאף אחד לא גילה להם איך המלאכים פועלים.אלא היתה זו אמירה מהלב-טיבעי-שזה מוכיח שבנ"י הם כמו מלאכי השרת.שטבעם נימשך ופועל ע"פ הקודש,וזה מוכיח את מעלתם של בנ"י,ולכן ה' קורא לנו "בני בכורי" ע"פ הנעשה ונשמע.אמנם כאשר חטאנו בעגל הראנו שאנו בעוה"ז קצת רחוקים מה' בשל גשמיות העולם.לכן נילקחו הכתרים,שלא ראוי להכריז בשלמות שאנו בני ה' הבכורים.אולם לעתיד לבא כשהעולם יתוקן יוחזרו לנו הכתרים.וניראה שהנה בנתינה היו 60 ריבוא מלאכי השרת,ובלקיחה היו 120 ריבוא מלאכי חבלה,שטעמו הוא שמדה טובה מרובה ממדת הפורענות ולכן צריכים 120 בכדי לקחת(תוס' שם)אולם ניראה עוד שבנתינה היו מלאכי השרת שהם אומרים כמו בנ"י קודם נעשה ואח"כ נישמע,ולכן נותנים לכל אחד 2 כתרים כאמירה שהוכיחה שאנו בני ה',ובחטא נילקחו הכתרים,אולם זה מלאכי חבלה שבאים להזיק על הריחוק מהקדושה ולכן כל אחד לוקח כתר,ולא נילקחו 2 הכתרים כאחד,שזה כעין רמז שאנו עדיין בני ה' גם כשחוטאים, ולכן לא נילקחו כמו שהובאו אלא כל אחד נילקח לעצמו.כעין שלא ראוי להדגיש בשלמות שאנו בני ה' שאנו עדיין לא ראוים לכך בשלמות,אולם עדיין זה שייך לנו.ואולי זהו 'עתיד הקב"ה להחזיר לנו...שמחה שמעולם על ראשם' משמע קצת שנימצאת אצלנו מאז מתן תורה(אע"פ שבפשטות ודאי שהכוונה לשמחה שהיו מעולם ונילקחו)שאמנם פירקו מאיתנו,אבל עדיין זה שייך לנו ולכן כעין שעדיין אצלנו בשייכותו,וברגע שהעולם יתוקן ומלאכי החבלה יבוטלו, יוחזרו לנו כתרינו השמורים אצלם מפני חטאנו.וניראה גם ש2 הכתרים מעבר לכך שזה כתר לכל מילה-נעשה ונישמע-ניראה גם שזה כנגד שאנו בני ה' ולכן מדמה מה ראוי לכתר ה' שזה שבת,שהיא מכריזה שה' ברא את העולם וכולו שלו,ולכן השבת מזכירה את מלכות ה' בעולם,ובשבת נאמר זכור ושמור,ולכן מזכיר את הנעשה("שמור") ונשמע("זכור" בקידוש-אמירה)וכך הכתרים מזכירים את מלכות ה' בעולם ושאנו בניו.ואולי לכן סמוך בפרשת "כי תשא" שבת לחטא העגל.שבחטא העגל פגמו בקשר לשבת שמראה שאנו בניו של ה'(ולכן גוי ששבת חייב מיתה)ובשל חטא העגל נילקחו הכתרים שקשורים לשבת עד לעתיד לבא שנחשב כולו שבת,שזהו כעין שלמות שבת,והכתרים יוחזרו לנו.ואולי לכן מי שפותח את הפרשיה הוא המלאך "ואל משה אמר עלה אל ה' " (כד,א)ונאמר בסנהדרין(לח,ב)'אמר ההוא מינא לרב אידית כתיב "ואל משה אמר עלה אל ה' "עלה אלי מיבעי ליה? א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב "כי שמי בקרבו" ' שזה בא לרמז שגם בנ"י דומים לה'(כמו מטטרון ששמו כשם רבו)והנה מטטרון הוא שר העולם(תוס')ולכן זה גם רמז להתגלות בעולם שקשור לשם ה'(כשם רבו)וזהו שבת  שהוא שם ה' ומגלה בעולם את מלכות ה',וזה קשור כמו שאמרו.וניראה שהנה המלאך הוא שנאמר שישלח ללוותנו לארץ(שזהו הפס' "כי שמי בקרבו"[כג,כא])והוא האומר למשה לעלות לה',שיש קשר בין מתן תורה לא"י, שמקום התורה הוא בא"י ולכן חייבים קשר לא"י במתן תורה.והמלאך שהוא שר העולם הוא מזמין את משה לעלות לה' ולקבל את התורה ובכך לתקן את העולם,שזה יעשה ע"י קבלת התורה וכניסה לא"י,שאז תהיה הגאולה השלמה-שלמות הקדושה.אלא שחטאו בעגל ובמרגלים ולכן לא זכו לגאולה השלמה (שפגעו במתן תורה-בעגל, ובא"י במרגלים)ואולי רמז שה' מזהירם "אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו"(שם)שאם יחטאו לא יזכו ליכנס בשלמות לא"י,כי בשלמות הקדושה והכניסה לארץ תבוא הגאולה,ואם חוטאים אין שלמות קדושה ולכן בכניסה לא תבוא הגאולה.ואולי זהו גם רמז לדברי הקבלה שמשה לא ניכנס לארץ שאחרת הגאולה היתה באה וכיון שבנ"י חוטאים עדיין לא הגיע זמן הגאולה.ואולי זה קשור לדרשה שאילו משה היה ניכנס ביהמ"ק לא היה נחרב ובכך בנ"י היו מושמדים ל"ו בחורבן,שזה רמז של הגאולה-ביהמ"ק בשלמות שלא נחרב,ובנ"י שחוטאים שלא הגיעו לדרגת גאולה,ורמז לכל זה אצלנו.ובפרט רמז ש"אשר הכינותי"(שם כ')'ומדרשו...שביהמק"ד של מעלה מכוון כנגד ביהמק"ד של מטה'(רש"י)כך שיש ממש רמז לביהמ"ק,ועוד שכנגד של מעלה-רמז לסוגי מקדשות-ורמז לעתיד לבא שירד מקדש מלמעלה... יהי רצון שניזכה לראותו בבי"א.