הגהות הגר"א במכילתא(הרב גורן)
נכתב על ידי יניב, 8/2/2012
מרן שר התורה גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א חיבר ספר ניפלא שניקרא "הירושלמי והגר"א" ובסופו רשם חיבור על הגהות הגר"א למכילתא.
כיון שעכשיו פרשת יתרו חשבתי להביא את דבריו האדירים על המכילתא שעל הפרשה.
והנה קישור לדפים האלו סרוקים:
עמ'-256-260(מעל התמונה יש לחצן לעבור לתמונה הבאה/הקודמת)
לפני כמה שנים למדתי את דבריו האדירים של מרן הגאון הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א ורשמתי כמה דברים..
עמ' 256-ואולי ע"פ נוסחתנו גם יש לומר שלא התכוונו לומר שקיבלו על עצמם נסתרות,שהרי מיד אומר שלא קיבלו על עצמם.אלא שכיון שמתייחס לניסתרות("הנסתרות לה' " וגו')סימן שהיתה התייחסות לנסתרות,שאחרת מה פתאום זה עלה?-לכן מכאן למד שה' רצה שבנ"י יקבלו על עצמם את הניסתרות,רק שבנ"י לא רצו.וזהו ולא על הנגלות בלבד נגלה הקב"ה עליהם לכרות ברית עמהם אלא אף על הניסתרות וכו' -שה' רצה לכרות גם לזה,וזהו שהתייחסו לנסתרות,אולם לא קיבלו על עצמם וזהו ההמשך שמסביר ש'אמרו לו' וכו'.
עמ' 258-ואולי הגר"א למד שאם נילמד מ"למען יאריכון" אז ילמדו כמו מאזני צדק שבי"ד מוציאים שלוחים לבדוק.לכן הבין שאם נישארו בעמדה שאין בי"ד מוזהר זה משום שלא למדו מ"למען" שבזה אפשר ללמוד ממאזנים בבנין אב.אלא למדו מסברה שאין טעם שבי"ד יוזהר על כך.כמו בבבלי שיש את הדין בלי המקור כיון שזה סברה(ואמנם במאזנים זה נידחה ביר',אולם זה נאמר בשל הפס'.אבל בסברה ודאי שיש לחלק בין כיבוד הורים לבין מאזנים שזה הרבה כסף ולכן היצר גדול.לכן בכלל מסברה לא למדנו שלא יהיו בי"ד מוזהרים על כך)ולכן גם זה לא מופיע בסתם כך מ"למען" שאחרת זה היה ממשיך ממקודם,מדוע אומר 'על האדמה מכאן' וכו' מה זה קשור(ל"על האדמה")?אלא זה כדי שלא תלמד מ"למען" לכן מסיים את הפס' לסיים את הלימוד מהפס',ואז דן על עצם המצווה בניפרד מהפס' ,שדן ע"פ הסברה.ולכן הגיה הגר"א כמו שהגיה כיון שזה דין של סברה.או שבפשטות כיון שביר' מופיע על מאזנים ובבלי על כיבוד הורים אז עדיף להשוות לבבלי כיון שבו מדובר על כיבוד הורים.
עמ' 259-דווקא הגר"א הולך לשיטתו ביר'-שבמכילתא מובא רק דעתם של חכמים שהם למדו מ"ויכתבם על שני לוחות אבנים"(דברים) ומימלא גם ביר' ע"פ הגהתו של הגר"א הלימוד הוא משם לחכמים.ואילו לרחב"ג זה נילמד משמות ולכן זה אינו הפס' של חכמים שמופיע במכילתא.ומה שלא נתנו פס' לרחב"ג זה משום שזה מופיע על ספר שמות(מכילתא)ולכן לא טרחו לרשום את דעתו שזה ודאי ע"פ הפס' של שמות.וההבדל בין חכמים לרחב"ג זה שלחכמים לומדים "ויכתבם" לשון רבים לרמז שכתב פעמיים(שאחרת יאמר ביחיד "ויכתוב" כמו בשמות)שזהו 10 על כל לוח ויוצא שעל 2 הלוחות כתב פעמיים.או שזה לשון רבים לרמז שכתב את כולם,ולשם מה זאת-הרי ברור שכתב את כולם על 2 לוחות?-לכן למדו שבא לומר שכתב את כולם על כל לוח.לאומת זאת רחב"ג סובר שבשמות זה העיקר ובו נאמר "ויכתוב על הלוחות...10 הדברים" שכתב פעם אחת את כל 10 הדברות,וכך יוצא 5 על לוח זה ו-5 על לוח זה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
