chiddush logo

ארון ברית ה" לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל

נכתב על ידי izik28, 8/4/2021

 בסד 


ד"ת להפטרת פרשת שמיני תשפא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל 

      ארון ברית ה"
======================================
בהפטרה אנו מתוודעים לארוע משמח שהפך למצער, ההתחלה הייתה טובה כמובא בפסוקים, "ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה" צבאות ישב הכרבים עליו
וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה
וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון
ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים" , עוזא ואחיו הנוהגים בעגלה לכאורה נהגו בסדר  ,אך לא לפי פירוש רשי," אל עגלה חדשה" - טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט) ולפי שאמר (תהלים קיט נד) זמירות היו לי חקיך בבית מגורי נענש לבא לידי כך ומת עוזא על ידו לפיכך כשהביאו מבית עובד הביאו בכתף שנאמר (בדברי הימים א טו יב יג) ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון וגו' כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט" , הלווים נדרשו לשאת את ארון הברית בכתף כפירוש ספרי לפ"ס " כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט)," לבני קהת לא נתן וגו'. ר' נתן אומר ,נתעלם מעיני דוד שלא נשאו הלוים את הארון אלא בעגלה שנאמר וירכיבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה ויחר אף ה' בעוזא ויכהו שם על השל ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא. א"ל אחיתופל לדוד לא היה לך ללמוד ממשה רבך שלא נשאו הלוים הארון אלא בכתף, שנאמר ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. (הרי) [לכן] דוד משלחו ומעלהו [אח"כ] בכתף, שנא' (דה"א טו) ויקרא דויד לצדוק ואביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון ה' אלהי ישראל וגו' כי למבראשונה לא אתם פרץ ה'. וכתיב ויתקדשו הכהנים והלוים וגו' וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה וגו' בכתפם במוטות עליהם. [גי' הגר"א היכן צוה ולבני קהת לא נתן] (דה"א כד) אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד אהרן אביהם, כאשר צוהו ה' אלהי ישראל [והיכן צוה ולבני קהת לא נתן לא] חדשו כלום אלא מפי משה ומשה מפי הגבורה.",אך מה עניין נשיאת ארון הברית בכתף דווקא ולא בעגלה או כלי רכב אחר? מפרש ספר החינוך," שנצטוו הכהנים שישאו הארון על הכתף כשמוליכין אותו ישראל ממקום למקום. שנאמר (במדבר ז ט) כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. וכתב הרב משה בן מימון זכרונו לברכה (בסה"מ עשה לד) אף על פי שמצוה זו באה ללוים, בעת ההיא היה, כלומר במדבר למעוט מספר הכהנים בימים ההם ואולם לדורות הכהנים חייבים במצוה זו והם ישאוהו, כמו שהתבאר בספר יהושע (יהושע ג, ו) וספר שמואל.. משרשי המצוה. לפי שכל עיקר כבודן של ישראל הוא התורה שבה נבדלו משאר העמים ונעשו חלק השם, על כן ראוי וכשר לשאת אותה בכתפי האנשים הנכבדים והמקודשים שבנו, ואין צורך להאריך במובן לתינוקות של בית רבן. כל ענין מצוה זו מבאר בכתוב, והוא שישאו הכהנים והלוים הארון בכתף בעת שיצטרכו לנשאו ממקום למקום, כגון בעת מלחמה או לשום דבר אחר, ולא ישאוהו בעגלה או על גבי בהמה, וכבר שמו חכמים (סוטה לה א) לדוד טועה בדבר שהתינוקות קורין אותו, בנשאו הארון על העגלה."
על הלווים או נושאי הארון היה להרגיש את משאו הגם שהיה כבד הוא נשא את הנושאים אותו, אך מה הוא ארון הברית? . אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת (ובקיצור "הארון), הוא הארון שבבית קדשי הקדשים שלוחות הברית היו מונחים בו, הן במשכן והן בבית ראשון. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם: א. "ארון העדות" (שמות כה, כב); ב. "ארון ה'" (יהושע ג, יג); ג. "ארון הברית" (שם טו); ד. "ארון האלקים" (שמואל - א ד, יג).
בו נשמרו לוחות הברית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש. הוא צופה זהב ועוטר בזר מזהב.... בירושלמי (ירושלמי:יומא פ"ה ה"ג) מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים..." ארון הברית משול אולי לספר התורה של ימנו , כשם שלא יעלה על הדעת לשאת את ספר התורה בעגלה אלא ביד, כך הדבר עם ארון הברית .
על ארון הברית היו בדים מחוברים בטבעות  אותם היה אסור להסיר , כמו טבעת שהחתן עונד לכלה ,
המדרש מפרש" על בדי הארון נאמר בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים, לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ  ומוני המצוות מנו איסור זה כמצוות לא תעשה, שאף לוקים עליה  בטעם האיסור נאמרו כמה טעמים:
כבוד לארון- החינוך (מצווה צז) מפרש שהאיסור נובע מתוך כבוד לארון, וחשש שמא כאשר יהיה צורך לצאת לדרך במהירות, לא יחברו היטב את הבדים והארון עלול ליפול. דעת זקנים מבעלי התוס'  מפרשים שמפני קדושת הארון, לא רצה הקב"ה שבכל פעם יצטרכו למשמש בו להסיר הבדים ולהכניס בטבעות, ולכן קבע שלא יגעו בארון, ולא יסירו הבדים.....?
הארון היה מסמל את לומדי התורה ,"המאירי  מפרש שהארון מסמל את המהות הרוחנית של התורה, בעוד בדי הארון מבטאים את הצרכים הגשמיים של התורה (כגון החזקת תלמידי חכמים). לדבריו, האיסור להפריד את הבדים נועד לסמל שגם צרכי הגוף צריכים להיות קשורים לצרכי הרוח. המשך חכמה, (שמות כה, טו ד"ה בטבעות הארון) מפרש את האיסור באופן דומה, ומסביר שהארון מסמל את התורה והבדים את נושאי ומחזיקי התורה. התורה מצווה שאין להפריד בין תומכי התורה, הנותנים ממון וסעד ללומדיה, לבין הלומדים עצמם ששניהם יחד אוחזים בארון הברית.".
התורה היא כל עולמו של היהודי , כאשר אנו הוגים לומדים ומפיצים את דברי תורת ה" אנו מגבירים את אורה של התורה ומקדישים שם שמיים !  מטרת עוזא הייתה מעולה , שלא יופל ארון ברית ה, לארץ חלילה, אך הציווי של נשיאתו ביד גבר על הכוונה הטובה של עוזא, מכאן נלמד לכבד את לומדי התורה ולנהוג בה בתורה בכבוד הראוי שכן אם ננהג כך היא תגמול לנו חסד בברכתו של ה" כדברי התורה  הללו היוצאים לאור  ומביאים את אורה של תורת ה", לבתינו וחיינו .

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע