chiddush logo

עמידה לתפילה

נכתב על ידי תורתך_שעשועי, 4/4/2021

    סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי

להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה -  philippinhas@gmail.com

מה ניתן ללמוד מתפילתם של משה ואהרן, על אופן העמידה בתפילה לפני ה'.

נשאלת השאלה, מדוע לא שורה השכינה במשכן, לאחר המאמצים הרבים של בני ישראל בשבעת ימי המילואים? וגם ביום השמיני, שורה שכינה, רק לאחר תפילתם של משה ואהרן?

גם אם עושים הכל "נכון", צריך תפילה

מלאכת המשכן הסתיימה בכ"ה בכסליו, עם זאת ה' מצווה לבנות את המשכן בפועל רק בניסן, חודש לידתו של יצחק אבינו. משה רבינו מקים את המשכן ומקריב בו קרבנות, בכל אחד משבעת ימי המילואים, "משה שמש כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן" (רש"י ויקרא ח' כ"ח), אבל האש מן השמיים לא יורדת, השכינה לא שורה. ביום השמיני אהרן הוא זה שעובד במשכן, ולמרות ההבטחה המפורשת, "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (ויקרא ט' ו'), עדין לא שורה השכינה. כתוצאה מכך, בני ישראל ואהרן מצטערים מאוד, המשכן צריך לכפר על חטא העגל ואם לא שורה בו שכינה סימן הוא שהחטא הזה עוד לא נסלח. אהרן פונה למשה ושואל מדוע הוא צריך להתבזות מול כל העם ואז הם נכנסו יחד למשכן, התפללו - וירדה אש מן השמיים על המזבח ושרתה השכינה. כפי שמתאר זאת רש"י, "כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר יודע אני שכעס הקדוש ברוך הוא עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה, משה אחי כך עשית לי, שנכנסתי ונתבישתי?! מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל" (רש"י ויקרא ט' כ"ג).

יש לשאול משה ואהרן, עשו הכל על-פי ציווי ה', עשו הכל "נכון", אם כן, מדוע לא שורה שכינה? מה חסר? ממעשה זה אנו למדים שלעשות הכל "לפי הספר", זה לא מספיק. כל ההצלחה מגיעה מהקדוש-ברוך-הוא. אם כן, חוץ מההשתדלות המעשית יש לפנות אליו, ולבקש ממנו שתשרה ברכה במעשה ידינו.

השראת שכינה בזכות ערבות ואחווה הדדית

מקובל לתאר את טוהר הלב של אהרן ונתינת המקום לאחיו הקטן. אהרן, שהיה המנהיג הרוחני של עם ישראל לפני שמשה רבינו מגיע, מקבל בשמחה את גדולתו של אחיו ושמח על כך מאוד, כפי שאומר הפסוק, "הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד' י"ד). אך יחד עם זאת יש לדעת שגם משה רבינו התייחס בכבוד גדול מאוד לאחיו.

כאשר, משה רבינו עובד במשכן בשבעת ימי המילואים, ולא שורה שכינה, הוא מנחם את העם המאוכזב ואומר, "אתם יודעים מדוע לא שורה שכינה? מפני שאני הוא זה שעובד, אתם תראו שביום השמיני אהרן יעבוד ואז תשרה השכינה, כדי שתראו שה' בחר בו ובזרעו להיות כהנים!".

זאת ועוד, אהרן פסק לעצמו שהוא ובניו לא יכולים לאכול את קרבן החטאת של ראש חודש מפני שהיו באנינות, וקורבן זה אינו מוגדר כ"קדשי שעה", כמו הקרבנות של חנוכת המשכן, שמהם הייתה הוראה מיוחדת לאכול, אלא מוגדר כ"קדשי דורות" ולכן לא חלה עליו הוראת השעה של משה רבינו לגבי "קדשי שעה" של חנוכת המשכן. משה רבינו גילה שאהרן הורה לשרוף את הקורבן בתור "נותר" וקצף, "וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף, וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר" (ויקרה י' ט"ז). אהרן הסביר לו שהוא הבין שכך עליו לעשות על-פי קל-וחומר ממעשר שני שקל יותר מקרבן ואסור באכילה במצב של אנינות, כפי שנאמר "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוקֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת... לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" (דברים כ"ו יג). משה רבינו מקבל את דבריו, ולא זו בלבד אלא מעביר כרוז בכל המחנה, לפרסם את העובדה שהוא, משה, שכח את ההלכה, ואחיו אהרן, ידע והזכיר לו. כפי שנאמר בתרגום המיוחס ליהונתן, "וּשְׁמַע משֶׁה וּשְׁפַר קֳדָמוֹי וְאַפֵּיק כְּרוֹזָא בְּמַשְׁרִיתָא לְמֵימָר אֲנָא הוּא דְאִיתְעַלָמִית הִילְכָתָא מִנִי וְאַהֲרן אָחִי אִדְכַּר יָתָהּ לִי". מתוך האחדות ואחווה הזו נכנסו משה ואהרן יחד למשכן, תפילתם מתקבלת ושורה שכינה בישראל.

קבלת התפילה בזכות הבושה

מסופר במסכת תענית על כך שרב פפא גזר תענית בעקבות בצורת, הוא התפלל ולא נענה. במהלך התענית נחלש גופו והוא היה צריך לאכול מעט, לאחר שראו אותו אוכל אמרו לו בציניות, אולי אם תאכל עוד יתחיל לרדת גשם, נגרמה לו מכך בושה גדולה, וכתוצאה מכך התקבלה תפילתו וירד גשם, "רב פפא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא חלש ליביה שרף פינכא דדייסא ובעי רחמי ולא אתא מיטרא אמר ליה רב נחמן בר אושפזתי אי שריף מר פינכא אחריתי דדייסא אתי מיטרא איכסיף וחלש דעתיה ואתא מיטרא" (תענית כד.).

הבושה מכפרת על האדם וגורמת לקבלת התפילות, אהרן עבד ביום השמיני לחנוכת המשכן, כל העם מצפה שתרד אש מן השמיים, שמהווה סימן לכך ששורה שכינה במשכן, וזה לא קורה. הדבר גורם בושה גדולה לאהרן, כפי שאומר רש"י, "כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר יודע אני שכעס הקדוש ברוך הוא עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה, משה אחי כך עשית לי, שנכנסתי ונתבישתי?!", בזכות הבושה שהייתה לו לפני התפילה, התקבלה תפילתו ושרתה השכינה בישראל.

עיקר התשובה שישמע ביזיונו וישתוק

רבי נחמן מלמד אותנו, שעיקר התשובה הוא על-ידי קבלת הייסורים ובעיקר את הביזיונות בהשלמה פנימית, "ועקר התשובה -  כשישמע בזיונו, ידם וישתק" (ליקוטי מוהר"ן תורה ו' ב'). זאת לומדים מאהרן בעצמו, הוא מקבל בהשלמה את הגזרה האלוקית ולא רק שאינו מגיב כלפי חוץ ועוצר את כל התסכולים "בתוך הלב", אלא גם בתוכו פנימה הוא לא מתרעם ולא עצוב ומתלונן על המצב. "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ... וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י' א'). ולראיה, מתגלה אליו הדיבור האלוקי והוא מקבל נבואה, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר..." (ויקרא י' ח'), והרי כבר נאמר שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, כפי שאומרת הגמרא - "השכינה שורה... מתוך דבר שמחה של מצוה" (פסחים קי"ז.). נמצאנו למדים שאהרן, קיבל בהשלמה פנימית מלאה את הגזירה. השלמה פנימית כזו מטהרת ומכפרת לאדם בצורה משמעותית עד כדי-כך שרבי נחמן קורא לה "עיקר התשובה".


 *** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.

ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל. 

- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת 

סרטון תדמית:

https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY

טלפון לפרטים מזכיר הישיבה : 

פינחס בן חמו - 0545770853

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע