ו"ה" יגיה חשכי " לשביעי של פסח
נכתב על ידי izik28, 1/4/2021
סד
ד"ת להפטרת שביעי של פסח תשפא בלנ לע"נ אבי מורי אברהם משה מלוך בן גרציא ז"ל
ו ה " יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃
----------------------------------------------------------
הפטרת קריאת שביע של פסח מזכירה לנו את בריחת דוד משאול ועל הודאתו של דוד לה" על כך
ה"היה עזר לדוד והוציאו מצרה לרווחה , אך המילה" יגיה" לא ברורה מספיק....בקריאה ראשונית נראה שפירוש המילה הוא יגיעה , עייפות.. אך אם נבדוק במילון נקבל את המילה" הפיץ אור ? זרח...
איך ה" מאיר לנו בחיי יום היום מצרותינו ?
ועוד נשאל, כמה שורות קודם מופיע הפ"ס, עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃
עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל"
צרוף המילים" עם נבל תתבר נראה לנו שעם טיפוס נבל עלינו ללכת לכאורה בדרכו..
באתר כיפה מבואר," התלמוד דן בשיחה שבין יעקב לבין רחל ובשיחה זו יעקב אומר לרחל שהוא יכול להתמודד עם אביה הרמאי, הגמרא שואלת האם מותר לרמות ולשקר ? והתשובה של הגמרא שעם אתה מתעסק עם רמאי ואתה יודע שלא תוכל להשיג את מה שמגיע לך בצדק לעתים מותר לנהוג ברמאות.
כמובן, שהנושא מאוד רגיש כי אדם שמתרגל לשקר ולרמות במקרים רבים עלול לפתח תכונת נפש כזו שתגרום לו להמשיך ולהשתמש בשקר ככלי וכתכונה מרכזית בחייו.
לכן, המסר העקרוני הוא שאדם יכול להתמודד עם הזולת בהתאם להתנהגותו, כלומר אם מדובר עם אדם חסיד או תמים יש לנהוג עמו בהתאם בחסידות ותמימות, אולם לעתים יש צורך לנהוג במידות שהן שליליות במהותן על מנת להשיג את הצדק והיושר בעולם."
הדבר דומה לפרשת כי תצא בה נאמר," ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה" הספרי מפרש," ומי האיש אשר ארש אשה . (סוטה מג) אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.
ולא לקחה . באשה הראויה לו. פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין ולממזר.
ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן ויחזור, [ויספיק מים ומזון ויתקן את הדרכים]."
פירוש נוסף מדבר על כך שמדובר שאנשים שבגלל חטאם יש חשש שיהרגו במלחמה ,וכדי לא לביישם הכהן אומר טרם צאתם לקרב ," מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חיללו ילך וישוב לביתו " כך שאותם אנשים חוטאים יחזרו לביתם ושאר החיילים יחשבו שאותו אדם ארש אישה או נטע כרם וכו" ספר החינוך מוסיף ומסביר," שורש מצוה זו ידוע, כי בשעת מלחמה, צריכין אנשי המלחמה חזוק, ומפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד, צותה התורה להיות הממנה לחזק בדברים טובים מן הכהנים שהם מבחר העם. והענין להיות מחזירין מן המלחמה מי שנטע כרם ולא אכל ממנו או ארש אשה ולא לקחה או בנה בית ולא שכן בו, וכן הירא מעברות שבידו גם זה הדבר ראוי וכשר, כי כל אלו בני אדם חלושים מאד מבוא במלחמה, כי מחשבתם נתפסת הרבה על הדברים הנזכרים בכתוב, ואלו יניאו לב חבריהם, וכענין שכתוב בפרוש ולא ימס את לבב אחיו, וכן הירא מעברות שבידו ראוי להחזירו, פן יספו אחרים בעונו, וכל דרכי התורה ישר ואמונה.
מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סוטה מד, ב) שאין מחזירין מעורכי המלחמה אלו הנזכרים בכתוב אלא במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחפתה. ומה שאמרו (מלכים ז ד) שאחר שחזרו במלחמת הרשות כל החוזרין, שהנשארים מתקנין את המערכות, ופוקדין שרי צבאות בראש העם, ומעמידין מאחורי כל מערכה שוטרים חזקים וכשילין של ברזל בידיהם, וכל המבקש לחזר מן המלחמה הרשות בידם לחתך את שוקיו מפני שתחלת נפילה ניסה. ויתר פרטיה, מבוארים במסכת סוטה."
כדי לקיים את דבר ה" עלינו ללכת בתמימות בקיום מצוות התורה , אך אפילו התורה אומרת " מדבר שקר תרחק" קרי ,אסור לשקר, ותרחק ממידת השקר הגרועה ,אך לפעמים מותר לשקר..
בגמרא (כתובות טז:-יז.) מסופר:
תנו רבנן: כיצד מרקדין {מקור|(- מה אומרים) לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא (לפי יופייה וחשיבותה מקלסים אותה, – רש"י), ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה.
אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה: 'מדבר שקר תרחק'!
אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הית הלל סבורים שאין איסור אמירת שקר אלא בדברים שיש בהם הקשר ממוני או שסבורים שאין איסור אמירת שקר אלא בדברים שגורמים צער או נזק לחברו (וראה להלן בשם היראים שסבר כן, אלא שלדעתו אמירת 'כלה נאה וחסודה' איננה בכלל ההיתר, מפני שנראה כגונב דעת חברו).
בית הלל סבורים ש"כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום מדבר שקר תרחק" (ריטב"א שם, ד"ה ישבחנו, הובא בשיטמ"ק שם ובחפץ חיים הלכות רכילות כלל א באר מים חיים ס"ק יד ע"ש; וכ"מ קצת בלבוש אה"ע ר"ס סד). וכ"כ רבנו יונה (שערי תשובה שער ג סי' קפא) ששקר שאיננו גורם כלל נזק לחברו - התירו חכמים לאֳמרו אם יש צורך בדבר בכדי "לקיים מצוות ודרישת טובה ושלום".
בית הלל סוברים שאין כאן אמירת שקר, מאחד הטעמים הבאים:
היות ובעיני בעלה היא נאה וחסודה, שאם לא הייתה יפה בעיניו - לא היה נושאה (מהרש"א שם טז:; ט"ז אה"ע סי' סה ס"ק א; הגהות מהריעב"ץ שם בתוס'; ועוד). ויש מהראשונים שפירש באופן דומה: "אפילו שתהיה כעורה אפשר בחוט של חסד [שיהיה משוך עליה]..." (שיטמ"ק שם יז. ד"ה כלה נאה וחסודה, בביאור דברי רש"י במהדורה קמא).
היות והנאמר מכוון על כנסת ישראל, שבת ותלמיד חכם שנמשלו לכלה (חת"ס שם יז. במהדו"ק).
היות והתארים "נאה וחסודה" מתפרשים לא רק על המראה החיצוני, אלא גם: נאה במעשיה וצנועה הווי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות... כתב בספר החינוך (מצוה עד,):
"ומצד הריחוק [התיעוב (של השקר)] הזהירתנו [התורה] שלא נַטֶה אוזננו כלל לשום דבר שנחשוב שהוא שקר, ואף על פי שאין אנו יודעין בברי [- בוודאות] שיהא אותו הדבר שקר, וכעין מה שאמרו ז"ל (חולין מד:) 'הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו'." והרי ברור שאיש לא יגיד לחתן איזה מכוערת כלתך, שכן בעניי אותו חתן היא הכי יפה העולם, אך מפני דרכי שלום מותר הדבר למרות שיש איסור לשקר, כמו שיש התר לשקר בהצלת נפשות שנאמר " אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם" "אל תהי צדיק הרבה": יותר מבוראך. מדבר בשאול, דכתיב "ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל". רב הונא ורבי בניה אומרים: התחיל מדיין כנגד בוראו, אמר: כך אמר הב"ה: "לך והכית את עמלק"; אם אנשים חטאו – נשים וטף ושור ובקר וצאן מה חטאו? יצתה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה" – יותר מבוראך. ורבנין אמרין: התחיל מדיין כנגד עגלה ערופה, אמר: כתיב "וערפו שם את הָעֶגְלָה בנחל" (ספר דברים, פרק כ"א, פסוק ד') – הוא הורג והיא נערפת; אם אדם חטא – בהמה מה חטאת? יצתה בת קול ואמרה "אל תהי צדיק הרבה". ריש-לקיש אמר: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי – סוף שיעשה אכזרי במקום רחמן. ומנין שנעשה רחמן במקום אכזרי? שנאמר "ויחמול שאול" (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ט'). ומנין שנעשה אכזרי במקום רחמן? שנאמר "ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב" (ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט), ולא תהא כזרעו של עמלק. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמדת הדין פוגעת בו, שנאמר "וימת שאול ושלשת בניו" (ספר דברי הימים א', פרק י', פסוק ו').
לפי פירוש אחר, הפסוק ממליץ שלא להגזים ברדיפת הצדק. פרשנות זאת יוצאת מנקודת המוצא שההפרזה ברדיפת הצדק מפחיתה ממעלת הצדיקות ומורידה את דרגתה. לפיכך ניתן לראות בסיום הפסוק, "לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם", אזהרה כי רדיפת הצדק המוחלט באופן בלתי מתפשר עלולה להמיט אסון. ...
לפי רוב המפרשים, היא הנחיה שלא להפריז במידת האדיקות הנדרשת בקיום המצוות. גישה קיצונית מדי בתחום זה עלולה לגרור את האדם המאמין לחסר מגופו ומנפשו דברים נחוצים - עד כדי סיגוף - ולהפוך לנטל על סביבתו.
חז"ל רואים בפסוק אזהרה לאדם שלא יחשוב להיות צדיק יותר מבוראו, כשאול, ש"דימה להיות צדיק וריחם על הרשעים" (כאשר לא קיים בשלמותה את מצוות הנביא על מחיית זכר עמלק):"
הקב"ה מאיר לעולם כולו בכבודו , כל מעשה שאנו עושים כל פרח שפורח, ציפור שעפה הם מעשי הקב"ה , הקב"ה רוצה עולם טהור במידת האפשרי תוך ידיעה שאני בני אנוש ולא אלים ... אנו מצווים ללכת בדרכי ה" , מה הוא רחום אף אתה רחום וכו ,אך יש כאלה שמנצלים את התורה ואת כוחם ולא הולכים בדרכי ישרים כדי להשיג את מטרת הנבזית ולהפריד בני אדם איש מרעהו ,עם כאלה צריך לנהוג כפ"ס מהפטרה" עם עקש תתפל" קרי תלך איתו מידה כנגד מיד והדבר לא יהיה כעברה בידך אם מעשיך לשם שמיים! שכן הקב"ה דורש צדק גם מאיתנו ומותר לשנות מפני השלום כאחי יוסף שלאחר פטירתו אמרו ליוסף," כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו",נחמה ליביבוץ זצל מפרשת" ראשית רבה ק (ט):
ר' שמעון בן גמליאל אומר: גדול השלום, שאף השבטים דיברו דברים בדויים בשביל להטיל שלום בין יוסף לשבטים. הדא הוא דכתיב: "ויצוו אל יוסף לאמור אביך ציוה..." – והיכן ציוה? לא מצינו שציוה!
יבמות ס"ה ע"ב:
אמר ר' אליעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר שלום, שנאמר: "אביך ציוה... כה תאמרו ליוסף אנא שא נא..".
רש"י, פסוק ט"ז:
ד"ה אביך ציוה: שינו בדבר מפני השלום, כי לא ציוה יעקב כן, שלא נחשד יוסף בעיניו."
אם נפיץ את אור הטהרה ונבער את הרע כחמץ בפסח נזכה לאור של הקב"ה שיזרח לנו ויאיר את דרכנו
כאבי ז"ל שנפטר בחטף ערב פסח ותמיד דגל בקיום הפ"ס" דרך ארץ קדמה לתורה " וקיום מצוות ביושר ותמימות וקרוב איש לרעהו וראיית הטוב בזולת ולא את הרע אהבת התורה והארץ
לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
