למוד זכות ,לע"נ אסתר בת דיאמנטה ז"ל
נכתב על ידי izik28, 7/3/2021
בסד
ד"ת להפטרת פרשת שבת החודש תשפא לע"נ אסתר בת דיאמנטה ז"ל
למוד זכות
-----------------------------------------------------
בהפטרת פרשת החודש אנו קוראים את הפ"ס ," כה אָמַר אֲדֹנָי ה" בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ.
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.
וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת" , ונשאל מה עניין שביעי בחודש ניסן והקשרו עם איש שוגה ופתי?
המלבים מפרש," וכן תעשה בשבעה בחדש", יקריב שנית פר חטאת ויחטא ממנו כמו בפר הראשון, "מאיש שוגה ומפתי", מוסב על "וחטאת את המקדש" (שבפסוק י"ח) שיחטא "מאיש שוגה", ר"ל כי החיטוי שיהיה בא' לחדש היה לכפר על המזיד, והחיטוי שבז' לחדש יחטא את המקדש מן המשגה, היינו מה שחטא איש ע"י שגיאת העיון, כגון שטעה בהוראה, או מה שחטא ע"י פתיות, ובשני פרים אלה "תכפרו את הבית", כי פרים ושעירים שהקריבו מן ז' אדר עד ר"ח ניסן (כנ"ל סי' מ"ג) היו לכפר על המזבח:"
אנו רואים שיש שתי דרגות כפרה ,אחד בראש חודש ניסן לחוטא במזיד והשני בשביעי לחודש לחוטא בשגגה , ראש חודש ניסן נתברך בעשרה עטרות ועוד מעלות רבות שעוד מעט נדון בהם,אך מה קרה בשביעי לחודש?
משה רבנו נפטר כידוע ב ז באדר ביום בו הוא נולד, 30 יום לאחר פטירתו חלו ב ז בניסן
ב'תפ"ח - ימי הבכי על פטירת משה רבינו הגיעו לסיומם ויהושע בן נון, ממלא מקומו, מודיע שה' הודיעו לעבור את הירדן."
הבה נעסוק לרגע בדמותו של משה רבנו זצ"ל ,משה רבנו זצ"ל סבל רבות מעמו ישראל ,ולא פעם לימד עליהם זכות, במרה, חטא המתאוננים ,הנחשים , וכידוע מעשה העגל כפי שמסביר הרב ברוך זלמן מלמד," רבי נחמיה אמר: בשעה שעשו ישראל אותו מעשה עמד לו משה מפייס את האלהים. אמר: רבון העולם עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם, העגל הזה שעשו יהיה מסייעך אתה מזריח את החמה והוא הלבנה, אתה הכוכבים והוא המזלות, אתה מוריד את הטל והוא משיב רוחות, אתה מוריד גשמים והוא מגדל צמחים. אמר הקדוש ברוך הוא: משה אף אתה טועה כמותם, והלא אין בו ממש! אמר לו: א"כ למה אתה כועס על בניך הוי למה ה' יחרה אפך בעמך.
אם אין בעגל ממש, למה הקב"ה כועס על עם ישראל? מי זה העגל הזה בכלל? מה, הוא מתחרה בקב"ה?!. לפי המדרש משה מלמד זכות בדרך נוספת (שם ז):
"למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים", מה ראה להזכיר כאן יציאת מצרים? אלא אמר משה: רבון העולם מהיכן הוצאת אותם? ממצרים שהיו כולם עובדי טלאים. א"ר הונא בשם ר' יוחנן: משל לחכם שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק של זונות, המבוי עשה שלו והאומנות עשתה שלה והנער כבחור עשה שלו - יצא לתרבות רעה. בא אביו ותפסו עם הזונות. התחיל האב צועק ואומר: הורגך אני! היה שם אוהבו אמר לו: אתה איבדת את הנער ואתה צועק כנגדו? הנחת כל האומניות ולא למדתו אלא בשם, והנחת כל המובאות ולא פתחת לו חנות אלא בשוק של זונות. כך אמר משה: ריבון העולם הנחת כל העולם ולא שעבדת בניך אלא במצרים שהיו עובדין טלאים ולמדו מהם בניך, ואף הם עשו העגל לפיכך אמר: "אשר הוצאת מארץ מצרים", דע מהיכן הוצאת אותם... הוא ממשיך ומסביר," ש ה" אומר דבר נוסף: "וַיְחַל מֹשֶׁה". מה פירוש המילה 'ויחל'? אומר המדרש (שמות רבה מג, ג):
"ויחל" לשון חלוי. כיצד? אמר ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אדא דיפו בשם ר' שמואל בר נחמן: כיון שבאו ישראל למרה מה כתיב שם? "ויבאו מרתה", התחיל משה מהרהר בלבו ואמר: המים הללו למה נבראו? מה הניה יש לעולם בהן? מוטב היה אלו לא נבראו. ידע הקדוש ברוך הוא מה היה מחשב בלבו, א"ל הקדוש ברוך הוא: לא תאמר כן. ולא מעשי ידי הן? יש דבר בעולם שלא נברא לצורך? אלא אני מלמדך היאך תהא אומר, אמור: כך עשה את המר מתוק. ומנין שלמדו הקדוש ברוך הוא להיות אומר כך? ראה מה כתיב: "ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ", ויראהו אין כתיב כאן, אלא "ויורהו". אין ויורהו אלא לשון למוד שנאמר: "ויורני ויאמר לי", וכתיב: "ולהורות נתן בלבו". היה הדבר מסורת ביד משה ולא עשה. ולמה עשה? אלא כיון שבאו ישראל למדבר ובקש האלהים לכלותן אמר לו משה: רבש"ע בקשת לאבד את ישראל, מכלה אתה אותם מן העולם! לא כך אמרת לי במרה: הוי מתפלל ואמור עשה את המר מתוק, ואף עכשיו חלי מרירתן של ישראל ורפא אותן הוי ויחל משה."
משה קיבל במרה שיעור שאין דבר מיותר, רק צריך לרצות להפוך את המר למתוק. לאחר מעמד הר סיני וחטא העגל כשהקב"ה רצה לכלות את ישראל משה מזכיר את השיעור הזה ולכן הוא מבקש מריבונו של עולם שימתיק את המרירות של עם ישראל ושירפא אותם. משה מלמד זכות על ישראל." ,הכפרה על איש שוגה ופתי באה להזכיר לנו את רוחב ליבו של משה רבנו זצל שלימד זכות על ישראל גם שלא פעם חטאו במזיד ,קרבן ז בניסן היה של אלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד, נשיא שבט אפרים. הקריב את קרבנו ביום השביעי לחנוכת המשכן, ז' בניסן.
בספר דברי הימים מסופר שבנו היה נוֹן, אבי יהושע בן נון, שירש את מקום סבו כנשיא שבט אפרים בסוף שהותם של בני ישראל במדבר. על שמו של אלישמע בן עמיהוד נקרא מושב אלישמע. "
יהושוע בן נון שהחליף את משה רבנו והכניס את ישראל לארץ הבחירה הוא חלק מאותו תאריך ז בניסן , כמו גם השם " אלישמע" קרי ה" שמע .. ובאמת ה" שמע בקולו של משה וכיפר לעם ישראל , אודות למשה רבים מבני ישראל נידונו לחיים , ואולי חלקנו כאן בזכותו של משה ... מה שמלמדנו ללמד זכות על חברנו גם אם נראה שהם לא התנהגו כיאות , בוודאי לא היתה להם סיבה להרע לנו ! אלא כורח הנסיבות והציאות הם שהביאו אותם לנהוג בשונה מראיתינו באותו רגע . אם נלמד עליהן זכות ,,כך גם ינהגו עמנו משמים .
נושא שקשה ללמד עליו זכות הוא הוצאת שם רע על פלוני ונסיון לסכסך ולהפריד נפשות ,[די לחכימא ברמיזא] מה ששנוא על הקב"ה , אך למרות הכל עלינו לנסות ולסלוח עם עשו לנו עוול שכן חשיבה על הרע שעשו לנו רק מגביר את כעסנו ומרירות לבנו שאולי מוצדק ונכון ,[הדבר אינו סותר את מצוקת השני אם קיימת ועלינו לשמעה ולעזור כנדרש וכאפשר] וזאת למען השקט והשלווה והשמחה שלנו ראוי לנסות לסלוח גם אם לא בלב שלם בתחילה , אזי להתקדם לקראת מחילה מלאה גם עבורנו ,וזאת בתנאי שאותו אדם באמת מתחרט על מעשיו ולא ממשיך בכך מה שגורם לחילול ה" גם עבורנו ,שכן אם נראה כוונת מחילה למרות שאנו פגועים ולא מסוגלים לסלוח למרות הכל, נחטא לאמת ,ונרמה את אותו אדם, את הקב"ה ואותנו ..
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
