השם מורכב מצירוף אותיות של שלושה פסוקים 

המופיעים בסיפור קריעת ים סוף בשמות י"ד 19-21

 בכל אחד מהפסוקים יש 72 אותיות. 

הפסוקים נקראים בקיצור : ויסע ויבא ויט.

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם,                                     וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: 

וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר                                      אֶת הַלָּיְלָה, וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה: 

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה                           כָּל  הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:

הדרך שבאמצעותה מוציאים את השם מהפסוקים היא; 

כתיבת אותיות הפסוק הראשון בלי רווחים בשורה אחת,

 כתיבת אותיות הפסוק השני בשורה שמתחתיו מהסוף להתחלה,

 ובשורה השלישית – כתיבת אותיות הפסוק השלישי כסדרו.

 צורת כתיבה זו נקראת בוסטרופידון, ובספרי הקבלה מכונה "יושר היפוך ויושר". 

התוצאה היא כעין נחש אותיות מתפתל של שלושת הפסוקים:

←ו-י-ס-ע-מ-לאךהאלהיםההלךלפנימחנהישראלוילךמאחריהםויסעעמודהענןמפניהםויעמדמאחריהם
    ה-ל-י-ל-ה-לכהזלאהזברקאלוהלילהתאראיוךשחהוןנעהיהיולארשיהנחמןיבוםירצמהנחמןיבאביו→
←ו-י-ט-מ-ש-האתידועלהיםויולךיהוהאתהיםברוחקדיםעזהכלהלילהוישםאתהיםלחרבהויבקעוהמים

כאשר קוראים מלמעלה ללמטה את האותיות מקבלים בכל טור צירוף של שלוש אותיות שמהווה יחידה אחת של שם ע"ב. הצירוף הראשון הוא והו השני ילי השלישי סיט, וכן הלאה. 

מלבד הדרך הרגילה של "יושר היפוך ויושר", מובאות בספרות הקבלה אפשרות נוספת להוצאת 72 השמות משלושת הפסוקים. אפשרות זו נקראת כולו יושר - לקיחת האותיות מכל הפסוקים לפי הסדר. השם המתקבל הוא: ווו, ייי, סבי, וכן הלאה. בספר "חיי העולם הבא" של אברהם אבולעפיה מובאות עשר דרכים להוצאת שם ע"ב מפסוקי "ויסע ויבא ויט".^[8]

סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד. הוא נחשב כטוב ורע כאחד. בספרות היהודית הוא מזוהה כמפקד השטנים ומלאך המוות. ברזי חנוך (Enoch II) הוא נסיך השדים וקוסם. הוא היה המלאך השומר של עשו . סמאל נחשב בדרך כלל כשמו המלאכי האמיתי של השטן. האטימולוגיה של השם נובעת מן המילה "סומא" ("עיוורון") ו"אל" ומשמעותה - המלאך הפועל את פועלו המזיק בעת שהאל כביכול אינו מביט ומשגיח על עולמו.