שכר מצווה
סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי - ראש ישיבת ישועת מרדכי
להכנה למצוות יש ערך גדול מאוד, מעין השכר המצווה בעצמה. אם נפנים הסתכלות זו נוכל להפוך מעשים שעושים בכל יום למשמעותיים וממילא כל חיינו יתרוממו על ידי זה.
בערב פסח כל יהודי משתתף בהקרבת קורבו פסח
וקרבן זה יש "לבקר", לבדוק שאין לו מום, ארבעה ימים לפני ההקרבה. מתוך
עיון בפסוקים עולה השאלה מדוע ב"פסח דורות", כל אדם יכול לבצע את הבדיקה
הזו, ואילו ב"פסח מצרים" היה צריך דווקא הבעלים לקשור את השה למיטתו
ולבדוק אותו בעצמו בכל יום למשך ארבעה ימים?
אומר על כך רש"י "והיה לכם למשמרת
- זה לשון בקור, שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטה. ומפני מה הקדים
לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים מה שלא ציווה כן בפסח דורות, היה ר' מתיא בן חרש אומר, 'הגיעה
שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו, ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו'
ונתן להם שתי מצוות, דם פסח ודם מילה". בקריאה שטחית אנו מבינים שלא היו
זכויות לעם ישראל ולכן ה' נתן לנו שתי מצוות הקשורות ל'דם', למסירות נפש כדי שתהיה
לעם ישראל זכות להיגאל. אבל בכל זאת זה לא מסביר את ההבדל בין פסח מצרים לפסח
דורות.
אם נתבונן יותר לעומק בפירושו של
רש"י נשים לב למילים "...ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי
שיגאלו..." כלומר לא היו מספיקות המצוות לבדן כדי שניגאל, וה' יתברך רצה להרבות
לנו זכויות בכך שציווה אותנו 'להתעסק' במצוות.
מכאן נלמד יסוד חשוב שאם נזכה להפנים אותו
נוכל להוסיף הרבה "חיות" לפעולות שאנו עושים "ממילא". כל
התעסקות והכנה למצווה יש לה שכר של הכנה למצווה, איננו יודעים שכרם
של מצוות ולא את שכר ההכנה למצוות, אם זה מוסיף למשל חצי מ"ערך" המצווה
שאליה מתכוננים. יוצא אם כן, שאדם הבוחר אתרוג, והוא בודק תשעים ותשע אתרוגים ורק
האתרוג המאה מוצא חן בעיניו הוא יכול לומר לעצמו, "חבל שלא מצאתי אותו קודם..."
אבל האמת שהוא קיים מצוות ארבעת המינים מאה פעמים בכך שהוא 'התעסק' במצווה.
אם אדם מנקה, מבשל או מתכונן לשבת מהבוקר, עליו להיות שמח ביותר - אצלו
השבת כבר התחילה כבר מיום שישי בבוקר ויש לו שכר של 'מתעסק' במצוות שבת.
זאת הסתכלות שיכולה לחזק בהרבה תחומי עיסוק
שלנו, בחינוך ילדים, שלום בית ועוד. אנחנו רק צריכים להפנים את מה שהתורה מלמדת
אותנו, יש ערך גדול מאוד להכנה והתעסקות במצווה.
אחת הכוונות המרכזיות של קריאת שמע היא
להיות מוכן למסור את הנפש על קידוש ה'. בפועל, אפשר לקיים מצווה זו פעם אחת
בחיים בלבד. אבל על-פי דברינו אפשר להבין שמי שמתכוון באמת למסור את נפשו
בקריאת שמע, נחשב לו חלק מסוים ממצוות מסירת הנפש על קידוש ה'. אם כן אדם שהולך
בדרך זו מוסר את נפשו לה' כל חייו.
ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל.
- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת
סרטון תדמית:
https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY
טלפון לפרטים מזכיר הישיבה :
פינחס בן חמו - 0545770853
