דבר תורה  לאור המקדש

פרשת ויחי - פרשת המקדש

ישימך אלהים כאפרים וכמנשה

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

ויו"ר ומייסד מכון המקדש

כברכת יעקב כך נוהגים ההורים בישראל לברך את בניהם בכל דור ודור, זאת, כפירוש רש"י, הכותב: "הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם, ויאמר איש לבנו: 'ישימך אלהים כאפרים וכמנשה'". אך לא ברור מהי הברכה המיוחדת, שנתברכו אפרים ומנשה.

ונראה לומר שיעקב מסתמך על הברכה שבירך כבר את הנערים לעיל (מח, טז): "המלאך הגואל אתי מכל רע יברך את הנערים... וידגו לרב בקרב הארץ", ואת אותה ברכה שזכו לה הנערים יברך כל אחד את בניו. ומסביר רש"י שם: "מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי". וכגון (בראשית לא, יא): "ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום... ראיתי את כל אשר לבן עושה לך... עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך". כלומר, יש מלאך המתלווה אלי, שומר אותי ומנחה אותי, ומלאך זה ילווה כל ילד בישראל שנתברך על ידי אביו.

רש"י מתאר בבראשית לב, ג; את המלאכים שליוו את יעקב, ומסביר, שהשם "מחנים" עניינו – שני מחנות של מלאכים: "[האחד] של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן. [השני] של ארץ ישראל שבאו לקראתו". הווה אומר, יעקב מוקף כל הזמן במלאכים המלווים אותו ומצילים אותו - מלבן, מעשיו, מיושבי שכם, מעמי כנען ומיושבי מצרים. זו, אפוא, הברכה: "ישימך אלהים כאפרים וכמנשה", כשם שהמלאכים יישלחו להצלתם בעקבות ברכתי, כן יישלחו מלאכים אלה להצלת כל מי שנתברך על ידי אבותיו, ככתוב: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם".

ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה: ית ינוקא ביומא דמהולתא, ראה תרגום. וראה מה שכתבנו בפרשת פנחס.