אני יוסף! או פגישה מתוקה
נכתב על ידי izik28, 19/12/2020
בסד
ד"ת לשבת ויגש י בטבת תשפא ,
מוקדש לע"נ כל נשמות עם ישראל שנפטרו במהלך הדורות בארץ ומחוצה לה מיום בריאת העולם עד היום י בטבת , ת.נ.צ.ב.ה
אני יוסף! או, פגישה מתוקה
------------------------------------------------------
יש רגעים מרגשים והיסטורים בחיים, פגישת יוסף ואחיו לאחר שלא התראו 22 שנה זה אחד מהם
אך לפני הרגע המרגש שיבוא היו רגעים מתוחים ואי ודאיים , אחד מהם הוא כדברי הפ"ס" " יש כמה מילים לכאורה מיותרות בפ"ס כמו "ויאמר " ,ועוד שאלה, כדי לדבר אל אדם , לפני עידן הטלפון והסוללר והמחשב , היה צורך לגשת אליו .. והרי זה ברור שיהודה יגש אל יוסף כדי לדבר עמו .. ,המילה" ויאמר" לכאורה שוב, מיותרת שכן לאחר מכן כתובה המילה " ידבר " ,מה ההבדל בין אמירה לדיבור? ומה פירוש" כי כמוך כפרעה" יוסף הוא לא פרעה.. אומנם הוא עדין לא התגלה לאחיו ,אך הוא לא פרעה ....
הרמבן מפרש את הפ"ס,"ידבר נא עבדך דבר" - לאמר כי דברים מועטים ידבר לא יהיו עליו לטורח והנכון בעיני כי "דבר" הוא התמורה אשר יחלה פניו להחליף בנימין אחיו בו כי לא יבקש ממנו דבר אחר ושאר דבריו פיוס ובקשה לזה
"ואל יחר אפך בעבדך" - יאמר אל יחר אפך בי על דברי לפניך
"כי כמוך כפרעה" - ובמורא גדול אני מדבר לפניך כאלו אני מדבר לפני פרעה "
איך צריך לגשת לדבר עם האחר?
המהרל מסביר" .וידוע כי לשון דבור אינו כמו לשון אמירה, כי האמירה באה על ענין פרטי, לכך כתיב בכל מקום "וידבר ה' לאמור", והדבור הוא בא על חתוך הקול בלבד, כמו חי מדבר, ואינו בא על ענין פרטי, והאמירה שנזכרת אחריו היא באה על דבור פרטי, מה שהיה הענין, ולפיכך כתיב, "בדבר ה' שמים נעשו", כלומר שהשמים נעשו בדבורו שהוציא הקב"ה מפיו, אבל אמירה פירושו שאמר ענין זה ומשמע שיש ענין אחר, ואין הדבר כן, כיון שהכל נברא ביום הראשון אין כאן אמירה אחרת... (דרך חיים ה א)
וידבר - דבר אתו משפט, ומדכתב וידבר ואחריו אלקים, כי דבור לשון קשה שמחתך הקול בכח, וגם משמע שפה ברורה, ואם בא אחריו לשון אמירה, רוצה לומר פנים אל פנים, שהמקבל מקבלו בלשון רכה, וכאן אי אפשר לפרשו פנים אל פנים, שהרי כתב אלקים, וכשכתב וידבר ה' גם כן פירושו פנים אל פנים בדבור מפורש. (גור אריה שמות ו ב)
כה תאמר - בלשון רכה, שכל דבור יש בו חתוך הקול ואותיות הנקרא דבור, וזהו קשה, והדבר הנאמר הנקרא אמירה והוא רך, וכאן שנאמר ותגד ותאמר, הוא לומר בלשון רכה, אבל בכל מקום שכתוב ויאמר אינו על אופן האמירה אלא שענין זה נאמר לו, וכל ענין הוא רך, רק הוצאת הדבור היא בכח.."
יהודה מדבר עם יוסף קשות ,בטון מאיים משהו ,שכן בנימין הוא אחיו והוא ערב לו ומוכן לשבת תחתיו בעבדות ליוסף.. אך עם זאת הוא אינו שוכח שבכל זאת הוא עומד לפניו המשנה למלך [ זה בשלב שיוסף לא התגלה כאמור..] .
שמדברים אל אדם גם אם זה בלשון קשה , צריך לשמור על כבודו שכן כולנו נבראנו בצלם ה" ,צריך גם לנסות להיכנס לראשו של אותו אדם עד כמה שאפשר .. ועם זאת לשמור על כבודנו ורצוננו בתנאי שהוא טוב.. הרב יהודה שטואבר מסביר,"ויגש אליו יהודה ויאמר..." - לפני שיהודה אומר שוב את דבריו הוא קודם ניגש אליו. השפת אמת בפרשתנו מבחין בין הגישה והאמירה. לדעתו, השינוי אצל יהודה אינו בדבריו או בטענותיו. וכך הוא כותב: "ויגש אליו יהודה פי' אליו ליוסף. גם אל עצמותו פי' לעצמו. גם פי' אליו להקב"ה...".
אבאר את דבריו:
ויגש אליו - אל עצמו - נראה שכוונת דבריו היא כי יש לגשת אל עצמנו על מנת לעבור ברור פנימי משמעותי האם אנו מזדהים עם תוכן דברינו בטרם אנו נגשים לשכנע את האחר בדברים אלה - האם אנו שלמים עם הדברים שאנו עומדים לומר לאחר? רק לאחר דיוק הדברים לעצמנו, ניתן לחולל שינוי אצל האחר.
ויגש אליו - אל יוסף - יהודה מבין שלא יעזרו רק אמירות על מנת לשכנע את יוסף. יש צורך לגשת אליו, לנסות לחדור לעולמו של האחר ולהבין גם את צרכיו. במילים אחרות, עלינו להבין מאיזו נקודת מוצא מגיע השותף לשיח.
ויגש אליו - אל הקב"ה - זהו השלב האחרון. אחרי התהליכים שהאדם עובר: ברור פנימי, הבנת עמדת האחר, בחירת העיתוי ודיוק תוכן הדברים, האדם צריך להיות מודע שהשיח האנושי מהווה אתגר לא פשוט. לא קל לחולל שינוי אצל האחר. לפני המפגש יש צורך לפנות לה' ולהתפלל לברכת שמים."
אם נשוה את התנהגות יהודה ליוסף כאן לעומת התנהגות של אחיו בעת מכירת יוסף, ההבדל הוא מזעזע
בעת מכירת יוסף ,כל התנגדות יוסף למרות שלא כתובה בתורה ומן הסתם היתה כזאת , נדחתה על הסף!
ואיך יוסף התנהג עם אחיו בעת פגישתם?:" וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה."
יוסף בעת פנייתו והתגלותו לאחיו נוקט באמירה שהיא לשון עדינה , עוד הוא קורא להם" גשו אלי" כפי שמפרש רשי" "גשו נא אלי" - ראה אותם נסוגים לאחור אמר עכשיו אחי נכלמים קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (ב"ר)" ,יוסף נהג עם אחיו הפוך!! מאיך שהם נהגו עימו בעת המכירה , לכאורה הוא היה יכול לאסרם ולהתנקם בהם בהיותו למרות כל איומי יהודה המשנה למלך מצרים המעצמה הכי חזקה אז .. מה שהיה הופף את כל סדר ירידת יעקב ועבדות ישראל במצרים ..
הכלי יקר גם מפרש, "גשו נא אלי ויגשו". הראה להם שהוא מהול, רצה בזה להראות צדקתו שהיה בין שטופי זמה ולא נכשל בעריות כי הבועל ארמית משכה ערלתו (עירובין יט.) ומצינו (במדרש תהלים קיד.ד) שישראל נגאלו ממצרים בזכות ד' דברים, שלא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם, ולא היו בהם בעלי לה"ר, והיו גדורים מעריות, וטעמו של דבר יתבאר בפרשת שמות (א.א) בעז"ה וכמו כן כאן ששלח יוסף אחר אביו ואחיו הודיע להם באיזה זכות יעלו משם ורמז להם ארבע אלו שהיה יוסף שלם בכולם, שלא שנה שמו שאמר להם אני יוסף, אע"פ שפרעה קרא שמו צפנת פענח מ"מ אני יוסף זה שמי לעולם, ושלא שינה לשונו שאמר כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש, ולא היה פרוץ בעריות שנאמר גשו נא אלי הראה להם שהוא מהול, ושלא היה בעל לה"ר שנאמר גשו אלי כי לא רצה שישמע בנימין אחיו ענין המכירה ואפילו לאביו לא הגיד כלום, כי אילו היה מגלה ודאי היה מצוה לו קודם מותו שא נא פשע אחיך, ורמז להם יוסף כי בעון המכירה ישלמו שטר חוב כי גר יהיה זרעך וגו', כמ"ש ועתה אל תעצבו, דווקא עתה אבל לעתיד תעצבו, על כן רמז להם גם הגאולה והדברים המסבבים הגאולה, ויש אומרים ועתה רמז לעשרה הרוגי מלכות שלעתיד יעצבו על המכירה." אם יוסף איחד את אחיו לאחר כל העוולות שהם עשו לו 22 שנה .. [ ממספיקה עובדה שאיש לא היה בחתונתו עם אוסנת... ולא ידעו על כך כלל... ] אזי מצווה עלינו להתאחד ולנהוגברכות איש עם רעהו , ולא בשנאת חינם ,מה שבגלם נחרבו שתי בתי מקדש ... ,מה עוד שציינו את צום עשרה בטבת ביום שישי שהוא נדיר , כמה יהודים מסרו נפשם על קיום מצות ה" כעשרה הרוגי מלכות המוזכרים לעיל , למרות הכל הם לא רבו וקימו את הפ"ס," איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק" הבה נקדש את זכרם ויחד עם זאת נקדש שם שמיים ונהיה לעץ אחד כמו שמוזכר בהפטרת השבת כחתן וכלה שנישאים מתוך שמחה , כשמחת יוסף ומשפחתו אם נזכור שרק באהבת חינם המקדש השלישי יבנה , אזי נזכה לכל הברכות הטובות מפי עליון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
