פרשת וישלח - פרשת המקדש

כי במקלי עברתי את הירדן הזה

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

 'קטונתי מכל החסדים… כי במקלי עברתי את הירדן הזה', ר' יהודה בר' סימון בשם ר' יוחנן אמר: בתורה בנביאים בכתובים מצינו, שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה: 'כי במקלי עברתי את הירדן הזה' (בראשית רבה עו, ה).

 

המאמר תמוה: מה הקשר בין המקל בו עבר יעקב את הירדן בצאתו לחרן הרחוקה בצפון, לבין העובדה שנבקע הירדן ליהושע ולישראל בדרכם ממצרים לארץ כנען במערב?

אולם כשיעקב עומד בתפילתו לפני ה' ועשיו הולך ומתקדם לקראתו, מזכיר יעקב את חסדי ה' עמו, ומביע את בטחונו כי ה' יהיה עמו. באומרו: יודע אני את האמת, הנני רואה מכאן, מהר הגלעד, את 'הירדן הזה' (כל מקום שנאמר 'הזה' ענינו - מורה באצבע. ראה במדבר רבה טו, ד, ועוד). הרי כאן בירדן המתפתל לרגלי ההר יצאתי לפני עשרים שנה לחרן, ולא היה בידי מאומה כי אם מקלי בידי.

            דבריו על עניותו בצאתו לחרן מתבקשים, לאור מה שמובא בדברי חז"ל ורש"י (בראשית כט, יא) שבבואו לחרן נאמר בו: "'ויבך!' [לעיני רחל] - לפי שבא בידים ריקניות, אמר: אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני - אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו... אמר לו יעקב: טול מה שבידי, והעני חשוב כמת!" כלומר, כתוצאה מן המירדף של אליפז נשאר יעקב בעירום וחוסר כל.

            עוד מובא במדרש אגדה לבראשית כח, כ; שאליפז נטל אף את בגדיו, וזה מה שביקש יעקב בתפילתו בבית אל: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש"; "וכי לא היה לו בגד?!" ומשיב שם המדרש: "אליפז, כדי לקיים מצות אביו גזל אפילו את בגדו… ועני נחשב כמת!"

            נמצא, שכך אומר יעקב בתפילתו: יודע אני כי בצאתי לחרן לפני עשרים שנה עברתי את הירדן כשמקלי בלבד בידי וכמעט הרגוני. ועתה גלוי וידוע לפניך, כי נשתלחה הברכה במעשי, שכן הייתי לשני מחנות ונתקיימה הבטחתך. בטוח אני, אפוא, כי אנצל.

            עם זאת הוסיף יעקב: "ואתה אמרת… ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב!" כלומר, איני מסתפק בכך, ואיני מבקש רק על עצמי כיום הזה, אלא גם על דבר ה' שנאמר לי בבית אל על העתיד המובטח לעם ישראל. שכן, כאשר נדרתי להקים 'בית אלהים' לא התפללתי רק על עצמי, אלא עם ישראל העתידים לרשת את הארץ ולבנות מקדש. לפיכך, כשם שנתקיימה ברכתך והייתי לשני מחנות, כך הנני בטוח בשבועתך, כי במקום הזה – בירדן - יעברו ישראל כשהם ערוכים לא מחנה אחד ולא שנים אלא שנים עשר שבטים ומשכן בתוכם כשהם עושים את דרכם להקים 'בית אלהים'.

            עשה, אפוא, למענם.

            נמצא, שזכות מקלו של יעקב, תפילתו ואמונתו - עמדה להם לישראל להכנס ארצה בימי יהושע.

 

 

 

שבת שלום