"וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה... וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת" (בראשית כט, כה-ל)

למי החליפו את האישה בבוקר החתונה?

מסתבר שיעקב אבינו, איננו היחיד שחשב שהוא מתחתן עם אישה אחת, ובבוקר גילה אישה אחרת. אפילו ניתן לומר, באופן דרשני, שזו תופעה מוכרת. אדם מתחתן עם הנערה שהוא בחר, ואז... "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה". למחרת החתונה הוא מגלה לצידו מישהי אחרת. זהו תהליך טבעי: הוא התחתן עם רווקה, ופתאום מגלה שכנשואה היא מתנהגת אחרת. היא התחתנה עם בחור שמחזר אחריה, ומוצאת את עצמה עם מי שיש לו פת בסלו. לפעמים, שניהם מגלים שהם משתנים בתקופות של הריון, גידול ילדים וכיו"ב.

מה הפתרון? "וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת". עכשיו מתחילה העבודה מחדש, לבנות את הקשר כזוג נשוי, ולהתאהב מחדש בבן/בת הזוג.

הזיווג - עניין גדול הוא וגדולי ישראל ראו חשיבות רבה בהצלחת התא המשפחתי הפרטי להצלחת החברה בכללה. כתב הרא"יה קוק זצ"ל (עין איה שבת ב, קפב):

"השלמת הבית באורחות צדק היא ההתחלה להצלחת החברה בכללה, וחיי המשפחה בהיותם מתרוממים למצב טוב, תיווסד מזה ברבות הימים הצלחת האומה. על כן הקדושה הביתית היא ראשית להצלחה הכללית שבכללות האומה... ההצלחה המתפשטת מיחידות של הבית אל ריבוי של הכלל".

מסביר המהר"ל (אורות, ישראל ותחיתו כו עמ' מב-מג):

"כל ההוויה קרועה ומלאה ניגודים וחתכים. גוף מול נשמה, אור וחושך, פרט וכלל. הכל קרוע ושבור, שבירת הכלים. אנו עמלים להפוך את השניים לאחד... לתפור מחדש את העולם הקרוע. לבנות את האמון והאחדות בין חלקי הבריאה. את מלאכת החיבור הגדולה הזו אנו מתחילים במידה קטנה, עם אדם אחד. בחר לך, בחור, אישה אחת, וכרות אתה ברית נצח של אמון הדדי. כאשר יצליח החיבור הפרטי הזה בין איש לאשתו, אחר כך האמון הזה יתפשט בין אדם לחברו, ואחר כך בין זרם לזרם בין עם לעם ובין כל העולמות".

הקשר בין איש לאשה, מהווה צעד מעשי ראשוני לאיחוי הקרע שבמציאות, שיחזירו לאדם את האמון היסודי בבריאה ותביא בסופו של דבר לאחדות כוללת - האמון המשפחתי יביא לאמון כללי.

הרב שלמה חיים הכהן אבינר, מהספר "טל חרמון מועדים"

הרב בראון דסברג, מהאתר: www.zomet.org.il  ,  אלישיב רייכנר