דוד המלך
נכתב על ידי izik28, 9/11/2020
בסד
ד"ת להפטרת שבת חיי שרה תשפא
דוד המלך
----------------------------------------------------------------
הפטרת השבוע נפתחת בפסוקים ,איך נקרא לזה.. במחילה מכולם ..קצת מביכים ומעוררים תהיה .
הפ"ס שאתם בטח מכירים בע"פ" הוא," הַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.
וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ."
המפרשים מסבירים שלמלך הייתה בעיה רפואית במחזור הדם, אך אם באמת כ"כ קר לו, אפשר לשים בחדרו חימום שהיה באותם הזמנים .. אח [קמין] יותר חזק, עוד שמיכות צמר או פוך של היום.. אך להביא נערה בתולה שתחמם אותו במגע של גוף לגוף? אין אופציה אחרת?
הדבר דומה להבדיל!! למעשה יוסף ואשת פוטיפר ,שנאמר בפ"ס," ויְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף, וַתֹּאמֶר: "שִׁכְבָה עִמִּי". וַיְמָאֵן, וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו: "הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת, וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים?". וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם, בַּבָּיִת. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר: "שִׁכְבָה עִמִּי", וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. ".. אשת פוטיפר להבדיל מאבישג השונמית, חשקה ביוסף מטעמי זימה נטו , לא שום דבר אחר.. יוסף למרות הקושי ,סרב כמובן עד שהיא ביקשה ," לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ." מפרש הרמבן" וטעם לשכב אצלה" - כדברי רבי אברהם אפילו שישכב אצלה בסמוך היא בבגדה והוא בבגדו או להיות עמה לדבר שיחות כי לא מצאנו "אצלה" על המשגל רק עמה או אותה שכבה עמי אם שכוב ישכב איש אותה (ויקרא טו כד) " הכוונה שלא כדרך זנות. לכאורה הדבר דומה מאוד למעשה דוד המלך, מובן הההבדל הגדול בין אשת פוטיפר[ששמה זילכה] שהייתה גויה גמורה לבין אבישג שהייתה יהודיה כשרה וכל מעשיה היה לשם בריאות המלך עצמו נטו, לא שום דבר אחר, אך בכל זאת כולנו ,גם דוד המלך בני אדם עם יצרים כאלה ואחרים .. והדבר לא ברור ,מה גם שהדבר הוא הרהור מה שנאסר כמובא בגמרא" ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה (ע"ז כ:)"
קשר בין איש לאישה הוא הדבר הטהור ביותר שיש , כאשר הקשר נבנה ע"י התייחסות בכבוד איש לרעייתו , לא מתוך זימה ,למרות הרצון הטבעי והאהבה שיש ביניהם , הדבר המתבקש הוא למסד את הקשר בהקדם , שמא חלילה יחטאו גם בלי רצון ..
רבקה אמנו ,הלכה עם אליעזר עבד אברהם ליצחק ארוסה כמעט באותו יום , לבן ובתואל ניסו לעכבה " ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך " מפרש המלבים, " ויאמר אחיה ואמה," באשר חרה להם שלא נתן להם מתנות כאשר קוו תחלה רצו לעכב שלא תלך תיכף, והגם שתחלה אמר אביה קח ולך שמורה שמסכים שתלך תיכף, ולכן שתק אביה עתה, רצתה אמה לעכב כי אמה של כלה היא המכינה צרכי חופתה, וכמ"ש בכתובות (דף ד') ומת אביו של חתן או אמה של כלה, ואחיה היה מליץ של אמה, ובפרט למ"ש חז"ל שאביה מת היה לאמה טענה שתתעכב עוד ימים, ר"ל ימים הרבה עד שתכין צרכיה, וחז"ל אמרו שימים היינו שנה ולמדו שנותנים לבתולה י"ב חודש. ובמדרש הביאו הרא"ם ימים אלו ז' ימי אבלו של בתואל או עשור י"ב חודש, ר"ל אם היה כתוב ימים לבד הייתי מפרש ז' ימי אבלות, אבל שכתוב או עשור מוכח שמ"ש ימים היינו שנה, והוא י"ב חודש, וכמוהו תמצא בספרא בכ"מ לפי פירושי, עמש"ש בפ' צו בפסוק ומכנסי בד יהיו על בשרו ובפ' אחרי על אל הקודש מבית לפרוכת, ובחנם נדחק הרא"ם בזה, והיה מערמתם שהגם שתחלה אמרו הנה רבקה לפניך קח ולך, כי שמעו מן העבד שאם לא תרצה ללכת אחריו יקח מבנות כנען, עתה שכבר נתקדשה, רצו שימתין פה איזה ימים עד שיכינו צרכי חופתה כמנהג:" , ואם נוסיף, כאן יצחק היה רחוק מרבקה מרחק ימים.. ואליעזר לא הסכים לעיכוב באומרו," ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ו ה" הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני",מפרש המלבים" "ויאמר אלהם אל תאחרו אתי." כבר התבאר אצלי בפי' הנ"ך שהמאחר הוא המאחר זמן הקבוע וזה הבדלו מן מהמה, בושש, ר"ל אחר שה' הצליח דרכי שתיכף בבואי נזדמנה רבקה לפני דרך נס, מבואר שלא לבד שגוף הזווג הוא מאת ה' כי גם הזמן הוא קבוע מאת ה' כמ"ש הקרה נא לפני היום וכמש"ש, ואם אתעכב פה הנכם מאחרים זמן הקבוע מאת ההשגחה:"
לדוד המלך היו שמונה עשרה נשים, המותר לפי ההלכה בדיני מלכים , אם היה רוצה לשאת את אבישג , היה יכול לגרש אחת מנשותיו ולשאתה , להלן פירוש בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א
"אף על פי שהותרה הרצועה בתורה לגרש את אשתו לאיזו סבה שנאמר ערות דבר קשה הדבר לגרש אא"כ על ידי סבת הכרח גדול שאין בו תקון בא וראה כמה קשין גרושין שהרי התירו לדוד ליחד עם הפנויה ר"ל אבישג ולא התירו לו לגרש אחת משמונה עשרה ולישא אותה ומ"מ אם עשה כן עשה כמו שבארנו למעלה וכן בהדיוט אלא שאף בזו גדר גדרו גאונים ורבנים באלה ובשבועה ובחרם חמור שלא להוציא אלא לסבה נודעת לשבעה טובי העיר או ברשות אשתו ופורץ גדר ישכנו נחש וכל שמגרש בלא סבת הכרח אף סניגורין שלו נעשין לו קטיגורין והוא שאמרו מזבח מוריד עליו דמעות:" ,נראה שהדבר הותר באותו הזמן לצורך רפואה גרידא, ,ועלינו ללמד על דוד המלך זצ"ל זכות גדולה שכן שוב ,לא הייתה מחשבת זימה בליבו של דוד המלך ,דבר שמסור למלאכים , כמו גם על יעקב ורחל שחיכו 7 שנים זה לזו ושמרו על קשר טהור [ענין הנשיקה על הבאר בד"ת אחר בלנ..] מה שאפשר ללמוד גם ממעשה תמר ויהודה, על רצונה לזכות בזרע של קיימא נטו בלבד!
כאשר בני זוג מחליטים להקים בית בישראל, הקב"ה שמח בשמחתם אם הם הולכים בדרך התורה , ואין לעכבם משום סיבה הגיונית ,אם הקשר שוב הוא לפי התורה , יעקב ורחל קידשו שם שמים בדרכם הטהורה שכן היו להם כל הסיבות באותו זמן להתייחד על כל המשתמע ... והם נמנעו מכך משום שאם לא , הם לא היו חושבים איש על ארוסתו , והדבר היה למילוי התאווה בלבד , בלי איכפתיות אחד על השני ,ובלי " לראות" אחד את השני ,אלא רק האדם את עצמו.,לא ממומץ למשוך קשר זמן רב עד החתונה ,שכן ההמתנה מעציבה את האדם ,ועולה להיות למכשלה חלילה , ועוד יותר חשוב לומר, גם אם קשר נמשך זמן רב כיעקב ורחל , ואף יותר מזה ....עצם שמירת הטהרה בין בני הזוג למרות הקושי המובן והנורמלי, הוא קידוש שם שמיים עצום והוא כקשר המבוסס על חיבור נפשות בעיקר כנאמר בפרשת ויגש " ונפשו קשורה בנפשו "דבר שאין דומה לו והוא אולי מתאים למלאכים.. אך אנחנו לא מלאכים.. אלא בני אדם.. הדבר קשור גם למראות הצובאות במשכן,"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת, בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת"
ומפרש רש"י מה היו מראות אלה ומדוע הן נקראו בשם "מראות צובאות":
"כאשר היו ישראל משועבדים למצריים במצרים היו לבנות ישראל מראות עשויות נחושת שבהן הן היו מסתכלות כאשר הן היו מתקשטות לבעליהן – אך משה מאס בנחושת זו ולא רצה להשתמש בה לבניית כלי המשכן, שהרי הן היו עשויות לצורך היצר הרע, אך הקב"ה אמר למשה 'קבל נחושת זו, והיא חביבה עלי מן הכל' – וזאת מכיוון שבאמצעות נחושת זו הצליחו הנשים להעמיד צבאות צבאות של ילדים במצרים, למרות השיעבוד, כאשר הגבר היה נלקח לשיעבוד, ורוחו שפופה, אשתו הייתה מביאה לו מאכל ומשקה, ולאחר מכן מעמידה את מראת הנחושת ומסתכלת בה יחד עם בעלה ומשדלת אותו בדברים – 'ראה כמה אני נאה ממך' – ועל ידי כך עודדו הנשים את בעליהן והביאו אותם לידי תאווה, וכמו שאומר הכתוב 'תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ', ולכן נקראו מראות נחושת אלה בשם 'מראות צובאות' שהרי על ידן הצליחו הנשים להעמיד צבאות צבאות במצרים ,כמעשה רבקה ולא חלילה כמעשה זילכה [אשת פוטיפר] ,ועוד מופיע במדרש שיש היכל בשמיים בשם " היכל המראות הצובאות" ובו רשומות כל הבנות הכשרות ! מה שמקשר אותנו לפ"ס" חרות על הלוחות" כלוחות הברית שהיו חקוקות באצבע ה" על לוחות הברית שהיו מאבן הסנפירנון משני עבריהן ,הדבר הוא כמעשה נשות ישראל שהתשמשו במראות הצובאות שבמשכן למטרה קדושה כהבאת ילדים לעולם ,כאותם נשמות שטרם בואם לעולם היו תחת כסא הכבוד באותה עת של מתן לוחות הברית הם ההמשכיות של האדם והעם היהודי, אם נדע ללכת בדרכם של דוד המלך זצ"ל ששמר על כבוד אבישג ,וכדרך רבקה רחל ולאה ותמר ולא של זילכה חלילה ולקדש שם שמים תרתי משמע , נזכה לשמחות במשפחות לקיום הפ"ס במזמור טז בתהילים " תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח" מפרש רשי " תודיעני ארח חיים" - לשון עתיד הוא ואינו לשון תפלה
"שבע שמחות" - שמחה שאין לה קץ ותכלה היא השמחה של עתיד (סא"א)
"את פניך" - שמחות אשר לפניך בכת הקרובה לך" , בקרוב אי"ה בבריאות ,אמן
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
