מאורות הגדולים – האם הירח הפסיד?

 

בעצם יש להתבונן, שהנה ממשמעות הפסוקים נראה, שהקב"ה כבר מתחילת בריאת המאורות רצה שהשמש תהיה ביום והירח בלילה, כפי שכתב רש"י בפסוק יד', ובפשטות ביום יהיה אור בגלל אורה החזק של השמש ובלילה יהיה חושך מחמת אורה הקלוש של הירח.

 

ואם כן מדוע כתוב ברש"י בפסוק טו' שתחילה היו השמש והירח מאורות גדולים ושווים, ורק בגלל שהירח טען להקב"ה שאי אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד, לכן הקטין הקב"ה את הירח, וכביכול השמש הוא המלך עם הכתר כי הוא המאור הגדול ואילו הירח נהפך לקטן כפי שהגדירו הפסוק בסופו.

 

ולכאורה, הרי מתחילת בריאת המאורות כבר היה אמור הירח להיות אורו קלוש שישמש בלילה?? וזאת עוד קודם טענת הירח ל2 מלכים בכתר אחד??

 

כמו כן, בפסוק יד' כתוב שתפקידי המאורות הם למועדים – ומפרש רש"י שעם ישראל קובעים את המועדים על פי מולד הירח, דהיינו בקטנותו שהוא מזערי מול השמש העצומה, והיא קטנה ומקפת את כדור הארץ כל חודש? ואילו השמש תפקידה לשמש לשנה של 365 יום וכדברי רש"י, שאז מסתיים סיבוב כדור הארץ סביב השמש, ואם כן שוב מוכח שמתחילת הבריאה נקבע שמאור אחד יהיה ענק ומאיר – שמש, וכמו כן יהיה ירח שיסובב את כדור הארץ ואורו חלוש שישמש בלילה ולחודשים ולמועדי ישראל, ואם כן מה גרם טענת הירח על 2 מלכים בכתר אחד??

 

וגם מה טענת הירח ש2 מלכים משמשים בכתר אחד, הרי השמש ביום ואילו הירח משמש בלילה, ואם כן לכל אחד יש לו ממלכה משלו??

 

אלא התשובה היא על פי דברי רש"י שכתב בפסוק יד' על הכתוב "להבדיל בין היום ובין הלילה" - משנגנז האור הראשון – אור הגנוז, אבל בז' (נ"א בג') ימי בראשית שמשו האור והחושך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה:

 

דהיינו שבימי בראשית קודם שנגנז אור הגנוז היה אור עוצמתי ביותר בעולם, וממילא לא היה בלילה חושך מחמת האור הגנוז שהאיר תמיד, לכן יתכן שבאותם ימים השמש והירח היו גדולים באותו גודל, והאירו באותו עוצמה, אלא הקב"ה תכנן עבור העתיד שלאחר שהאור הגנוז יגנז הירח יוקטן לעומת השמש שכך יהיה בעתיד יום ולילה, אור וחושך בנפרד, וכך בעתיד יהיו חודשים ומועדים ושנים, כפי שזה מתנהל היום.

 

אלא שהקב"ה לא בחר מי מבין השנים יהיה הגדול ומי יוקטן, ורק בגלל טענת הירח בחר הקב"ה להקטין אותו מבין השנים.

 

אומנם למרות קטנות הירח, יש בו מלכות יוקרתית שאין לשמש, כי הירח מתחבר לעם ישראל, כי עם ישראל במצווה הראשונה נצטוו על קידוש לבנה, ולמנות חודשים ושנים על פי הירח, בשונה מכל הגויים שמונים רק על פי השמש, והיות הוא התייחד עם עם ישראל ובמצוות עם ישראל, לכן בזה גדלותו ועוצמתו וכתרו העצום.

 

ומכל מקום גם לעתיד לבוא שיחזור האור הגנוז, בכל זאת הירח שיגדל לא יגיע לגודלו של השמש, ככתוב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" ישעיהו ל', כי גם לעתיד לבוא עם ישראל יחזרו לקדש על עדי ראיה של הירח, וכפי שלמדתי במנחת חינוך שא' אות ו', וז"ל: כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונשוב לקדש על פי הראייה, אז הרחוקים (כי עתידה ארץ ישראל להתפשט בכל הארצות) בוודאי יעשו חנוכה 9 ימים, מחמת הספק איזה יום קדשו בית דין את החודש.

 

ואכן למרות שהקב"ה רצה לרצות את הירח על שהקטינה, בכך שהגדיל צבא הכוכבים, וגם בכל ראש חודש הקריבו שעיר לחטאת, כי אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח" (חולין ס' ועוד מקומות בש"ס), בכל זאת לעתיד לבוא לא ראינו שחזר הדבר לתיקונו, כי עדיין הקב"ה לא משווה את המאורות, וזאת מלבד הסיבה כי צריך עדיין את הירח שישמש לקידוש החודש, אלא גם כי לעתיד לבוא כמשמעות הפסוק נשאר רק מאור אחד – הירח.

 

וכדברי רש"י שהשמש תהיה שבעתים כאור שבעת הימים - שבעתים 7 שבעיות, כאור של שבעת הימים הרי 49 שביעיות, שהם פי 343 מאור השמש של ימינו, ש 343 שווה לאור הגנוז של שבעת הימים, כדברי התרגום שם. והכוונה גם כפשוטו (ועיין ביאורי המפרשים שם) כי מצאנו בגמרא ע"ז ד' שהקב"ה לעתיד לבוא יחזק את השמש שתהיה שמש צדקה לצדיקים ותשרוף את הרשעים, כי כדברי רש"י השמש תתחזק לאור שבעת הימים העוצמתית פי 343 מאור השמש, ובוודאות בעוצמת חומה היא תשרוף כל רשע.

 

והיות והשמש כביכול תתבטל והיא תשמש כאור הגנוז, והרי אור הגנוז היה קודם לבריאת 2 המאורות, אם כן בעצם נשאר רק מאור אחד והוא הירח, שימשיך לשמש את עם ישראל לחודשים ומועדים.

 

ומתאים שהירח, שקפץ וטען, ישמש את עם ישראל, כי הוא כמו עם ישראל שהם עזים שבאומות שקפצו ואמרו נעשה ונשמע, ועם ישראל נבחר מכל האומות שהם קיבלו את התורה שבשבילם נברא העולם, ככתוב בראשית בשביל עם ישראל שנקראו ראשית, כי יתכן שהקב"ה כביכול בחר בעם אחד שיהיה הראשית, ועם ישראל הוא זה שקפץ ובחר להיות עם ה' מכל האומות, ולכן התברר שהם – עם ישראל, הראשית שבעבורם נברא העולם.