ברכת הארץ ברכת האדמה –או, עדין תלויים באלול.
נכתב על ידי izik28, 12/10/2020
בסד
ד"ת לשבת בראשית תשפ"א
ברכת הארץ ברכת האדמה –או, עדין תלויים באלול....
-------------------------------------------------------------
לאחר חטא האדם בגן העדן קוללה האדמה עבורו " וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"
הקב"ה אינו רע כלל וכלל רק אדם וחוה בחטאם הביאו על האנושות את קללת האדמה , אך אם נשים לב לפסוק, האדמה כן בורכה במידה מסויימת , סוף הפסוק מסתיים במילים," בזעת אפך תאכל לחם" מפרש הכלי יקר , "בזעת אפך תאכל לחם". יש סמך מכאן לדברי הרופאים האומרים שקודם כל אכילה צריך האדם לעסוק באיזו מלאכה המחממת את בעליה כי זה עוזר אל העיכול, וכמ"ש (תהלים קכח.ב)" יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". זש"ה בעצבון תאכלנה כל ימי חייך. כי עצבון הוא לשון מלאכה כמו שאמר באיוב (י.ח) ידיך עצבוני ויעשוני. ובאמרו כל ימי חייך הורה שיאכל כדי חייו לבד ולא ידרוש אחר המותרות כי מה יתרון לו שיעמול לרוח."
לכאורה לפי הכלי יקר ישנה כאן ברכה דווקא ,אז?
אם נתייחס לאמא אדמה עליה אני חיים אפשר לשאול שאלה קצת מוזרה .. הארץ שאנו חיים עליה הינה כמובן דבר דומם , אין לה רגשות או רצונות כלשהם , האם יעלה על הדעת שהארץ תהיה בהריון ותלד צאצאים? לפי הפ"ס" כֹּה אָמַר הָאֵל ה" בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ." הדבר אפשרי .. מפרש מצודת דוד" לעם עליה" - אל העם אשר הם עליה נתן נשמה ואל שאר הבריות המתהלכים בה נתן רוח החיוני
"רוקע" - פרש את הארץ והוציא צאצאיה הם הצמחים כולם, ונוטיהם" - הוא נטה אותם להיות כאוהל".
הצומח ,הפרחים העצים ,בעלי הפרי והסרק הם הצאצאים של הארץ כביכול ככתוב בריאת העולם " וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב."
המלבים מפרש, "ותוצא הארץ" ואח"כ הוציאה הארץ מן הזרע שנברא בה דשא עשב מזריע זרע, היינו שכבר נגמר בשולם עם פירותיהם, שסימן לגמר הפרי כל שזורעים אותה ומצמחת (כמו שהבאתי בחבורי התו"ה פ' בהר סי' ה' בשם הירושלמי) כי כל מעשה בראשית בקומתם נבראו כמ"ש בפ"ק דר"ה. ומה שלא אמר עץ פרי עושה פרי, למ"ש שר"ל שהפרי הוא הזרע נכלל במ"ש ועץ וכו' אשר זרעו בו, שבמ"ש ועץ בוי"ו החבור הוא דומה עם עשב מזריע זרע שרוב זרע העשבים הם עצמם הפרי כמו מיני דגן וקטניות, ולמ"ש שר"ל שהעץ נאכל, זה בקטנותו, אבל אח"כ העץ מתקשה ואינו נאכל כנודע, ובהוצאה שהוציאה הכל בגדולם כעצים זקנים היו העצים כולם בלתי ראוים לאכילה, וז"כ חז"ל במדרש שעברה על הצווי, ובצווי אמר למינו אשר זרעו בו, ובמעשה אמר אשר זרעו בו למינהו, ואמר למינהו תחת למינו, כי ידוע שכל האילנות הם זכר ונקבה, ולא יפתחו הנקבות את פרחם רק כשיקבלו זרע הזכר, שלפעמים ימצא בהאילן עצמו שהוא אנדרוגינוס, ולפעמים הם מחולקים, וכבר ספרו חוקרי הטבע נפלאות ה' והשגחתו בענין זה איך הכין בטבע האילנות שיבוא פרח הזכר אל קנה הנקבה, שלפעמים יהיה ע"י הרוח, ויש בע"ח מיוחדים לזה מאת ההשגחת לשאת את הפרח כנודע לקוראים בספרי הטבע, וע"ז אמר פה למינהו שהוא מין זכר ונקבה למינו ומינה, וע"ז אמר אשר זרעו בו למינהו על זרע ב' המינים, וזה נתחדש בעת ההוצאה, כמו באדם הראשון שהיה הנסירה אחר יצירתו כמו שיתבאר שם, וזה נתחדש בין בעשבים בין באילנות, וע"ז הוסיף למינהו גם בעשבים. ומ"ש וירא אלהים כי טוב הוא כמ"ש למעלה שהגם שכל הויה חדשה הוא ע"י העדר הצורה הראשונה והוית הצמחים הוא ע"י חורבן הדומם והעדר צורתו וכל העדר הוא רע, בכ"ז ראה שהוא טוב, כי בזה עלתה הבריאה למדרגה מעולה יותר:"
איך אנחנו מתייחסים לצאצאי הארץ ביום יום ?האם אנו מברכים עליהם ? בהודיה לקב"ה ? או מתייחסים אליהן כמובן מאליו .. עוד סלט לארוחת ערב . .. הדבר תלוי בנו אם נתיחס לפסוקים הכל כך מוכרים לנו מקריאת שמע " והיה, אם-שמוע תשמעו אל-מצותיי, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום--לאהבה את-ה" אלוהיכם, ולעובדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם. ונתתי מטר-ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת. הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם. וחרה אף-ה" בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר ה" נותן לכם"
קיום החיים על פני האדמה תלוי בנו , כדברי רשי " . ונתתי מטר ארצכם" - (ספרי) עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי
"בעתו" - בלילות שלא יטריחו אתכם ד"א (שם) בעתו בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם
"יורה" - (תענית ו) היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה שמרוה את הארץ ואת הזרעים
"ומלקוש" - רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה (שם) ולשון מלקוש דבר המאוחר כדמתרגמינן (בראשית ל) והיה העטופים ללבן לקשיא ד"א לכך נקראת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין
"ואספת דגנך" - אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך כענין שנאמר (ישעיהו סב) אם אתן את דגנך וגו' כי מאספיו יאכלוהו ולא כענין שנאמר (שופטים ו) והיה אם זרע ישראל וגו'".
שימו לב לפירוש,"עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי",דהיינו אם תקיימו את מצותי ולא תלכו אחרי ההבל לאחר שנתקדשתם בתגי תשרי , תמלאו מה שהבטחחתם וקבלתם על עצמכם בשנה החדשה היא השנה השישית לשמיטה ,תבורכו בכל הברכות ממני ה" יתברך " וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים ",מפרש הספרא," צויתי את ברכתי לכם בשנה הששית"-- אין לי אלא בששית. בחמישית וברביעית, בשלישית ובשנית, משנה לחברתה מנין? תלמוד לומר "בשנה הששית".
"ועשת את התבואה לשלש השנים"-- לששית ולשביעית ולמוצאי שביעית. דבר אחר: "לשלש השנים"-- לשביעית, וליובל, ולמוצאי יובל" .
צאצאי האדמה הם הפירות שהיא מצמחיה ברכת ה" עלינו לטובה , אם ננהג עמם בכבוד הראוי , נברך ונהנה מעולמו של הקב"ה אך יחד עם זאת נשמור את בריתו לקיום מצותיו אותם קיבלנו על עצמנו בימים הנוראים כבקשה ותנאי לשנה טובה , אזי נזכה לראות ברכה בעמלינו וקיום בריתו של הקב"ה עמנו ,או אם תרצו אלול לא נגמר עדין..... חורף טוב !
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
