"מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה ישער השמיים" [כח, יז]. (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי שימי, 12/10/2020
"מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה ישער השמיים" [כח, יז].
מעשה בבחור ירא שמים, שבבית הכנסת בו הוא מתפלל רבו דבורי המתפללים בכל מהלך התפילה וקריאת התורה. הזלזול הנורא בתפילה ובבית אלקינו נגע מאוד ללבו, אך הוא לא ידע להשית עצות בנפשו, ׳היאך אוכל למגר את מספחת הדיבורים, כאשר נראה כי אני היחיד בציבור שהדבר מעיק עליו׳.
באחד הימים, למד את דברי בעל ה׳ווי העמודים׳ (הובא במשנה ברורה סי׳ קכ״ד סקכ״ז): יש למנות איש חזק וירא שמים, שיתנו בידו שבט מושל, לגעור ולהעניש את אלה שמדברים בבית הכנסת!
החליט אפוא הבחור, שבמקום שאין אנשים, אשתדל אני להיות איש, ופנה אל הגבאים לקבל רשות להוכיח את המפטפטים בבית הכנסת. הרשות ניתנה, ומעתה כל מתפלל שסח והפריע למהלך התפילה, ניגש אליו מידענו, והסה אותו, ובמקרה הצורך, אף הכה בחוזקה על השולחן שלפניו...
ואכן, יזמתו של הבחור הצליחה, אמנם האנשים ממשיכים לדבר, אך כל התחלת שיחה נקטעת על ידי הדפיקות של ה׳ממונה על שמירת קדושת בית הכנסת׳. האנשים גילו הבנה, כך שהשקט נישמר עד לתחילת השיחה הבאה.
ממשיך הבחור לספר: הנה לאחרונה מגיע אבי שיחיה להתפלל אצלנו בבית הכנסת באופן קבוע, והבעיה היא - שהוא הפך ל׳ציר המרכזי׳ של הפטפוטים והשחוק. לדאבון לבי, קורה גם שהפלאפון שלו מצלצל ומנגן בקול, והוא לא נמנע מלענות לשיחות (בתוך היכל ה׳, רח״ל)... גם לאחר שדיברתי עמו על כך (לאחר התפילה) הוא ממשיך לדבר, ומשאיר את המכשיר הנייד דלוק.
הבחור הריץ את שאלתו אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א: ׳האם אני רשאי להתרות באבי כאשר הוא מפטפט באמצע התפילה, כפי שאני נוהג בכל שאר המתפללים, או שמא כדאי שאעבור להתפלל במקום אחר?...׳ השיב מו"ר: שנינו בהלכות כיבוד הורים (שו"ע יו"ד סי׳ ר"מ סעיף י"א): "ראה את אביו שעבר על דברי תורה, לא יאמר לו: ׳עברת על דברי תורה!׳, אלא יאמר לו: ׳אבא כתוב בתורה כך וכך׳, כאלו הוא שואל ממנו, ולא כמזהירו, והאב יבין בעצמו ולא יתבייש". מבאר אפוא, שגם כאשר האב עובר על דברי תורה, אין לביישו, אלא רק לרמוז לו בעדינות שנוהג שלא כדין. ולכן, אין לבן להכלים את אביו שמפטפט, אלא רק יציין בפניו את אזהרת התורה: ׳ומקדשי תיראו׳, ואת דברי המשנה ברורה (סי׳ רכ"ד ס"ק כ"ז): "אוי לאנשים שמשיחים בעת התפילה, כי ראינו כמה בתי כנסת שנחרבו בשביל עוון זה".
ועל כל פנים, בוודאי שאין לבן לעזוב את בית הכנסת, ואם ינהג כן, ישא, חלילה, על גבו את עוונות המפטפטים, כדברי רבותינו (שבת נ"ד): "כל מי שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מחה, נתפס על עוון אנשי ביתו. באנשי עירו, נתפס על אנשי עירו".
לסכום: הבן ימשיך לשמש כ׳שומר׳ על קדושת בית הכנסת, אך לא יזהיר את אביו בדרך מביישת, אלא רק יזכיר לו את חומרת עוון השיחה בבית הכנסת (אחת שאלתי).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
BENAYA1 (5/11/2020)
דבר תורה יפה
