"ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה" וגו' (שמות ל,לד). 'ת"ר: פיטום הקטרת. הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה, משקל שבעי' של שבעים מנה. מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום, משקל ששה עשר של ששה עשר מנה. הקושט שנים עשר, קילופה שלשה, וקנמון תשעה' (כריתות ו,א). בקטורת יש י"א סממנים. בגמ' למדו כיצד למדים שהם י"א מהפס': 'א"ר יוחנן: י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני. אמר רב הונא: מאי קראה? (שמות ל, לד) "קח לך סמים" תרי, "נטף ושחלת וחלבנה" הא חמשה, ו"סמים" אחריני חמשה, הא עשרה, "ולבונה זכה" חד, הא חד סרי' (שם,ב). הי"א נלמדים מהתורה, וכך ניתן למשה, אע"פ שבקריאה פשוטה היה נראה פחות. נראה שהקטורת מכפרת על מעשה העגל, לכן מדגיש ר"י שזה ניתן מסיני, כרמז שמעל חטא העגל שפגם במעמד סיני. לכן בקריאה פשוטה נשמע שש: סמים, נטף, שחלת, חלבנה, סמים ולבנה. כנגד שבנ"י חטאו בשעה שישית: “וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר" (שמות לב,א) 'אמר ר' יהושע בן לוי: מ"ד (שמות לב, א) "וירא העם כי בושש משה"? אל תקרי בושש אלא באו שש. בשעה שעלה משה למרום, אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא. לסוף מ' יום, בא שטן ועירבב את העולם. אמר להן: משה רבכם היכן הוא? אמרו לו: עלה למרום. אמר להן: באו שש. ולא השגיחו עליו. מת. ולא השגיחו עליו. הראה להן דמות מטתו. והיינו דקאמרי ליה לאהרן (שמות לב, א) "כי זה משה האיש" וגו'' (שבת פט,א). גם בפועל חטאו שש שעות (כי אהרן עיכבם עד הבוקר שלמחרת), ולכן מרומז בצורה של שש. ישנם י"א סממנים, כאשר אחד מהם הוא ריח רע, ולכן הוא מרמז על הרשעים: 'א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל, אינה תענית. שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת. אביי אמר מהכא: (עמוס ט, ו) "ואגודתו על ארץ יסדה"' (כריתות ו,ב). הרי שזה כנגד הרשעים, אלא שגם הם מוצרכים בשביל קידוש השם בעולם (שגם עליהם ה' מייסד את הופעתו בעולם). לכן נראה שזה כרמז לכך שישנם 12 שבטים, כאשר שמעון ולוי הם נחשבים ככלי חמס, שהזיקו: “שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם” (בראשית מט,ה). '"כלי חמס מכרותיהם" – אמר להם: הכלים הללו שבידכן גזולים הם בידכם. למי הם ראוים? "למכרותיהן”, לעשו שמכר את הבכורה' (ב"ר צח,ה). לכן יעקב הפיצם בישראל (שם). לכן עכשיו כשעשו את העגל, שבט לוי לא עשה את העגל (במדבר רבה ד,ו), ולכן נשארו 11 שבטים שחטאו, וזהו הקטורת שצריכה לכפר בעדם, ולכן יש בה י”א סממנים, ומי שעושה את הקטורת זהו הכהן (כמייצג את שבט לוי שלא חטאו). בתוכם יש שבט אחד שמוגדר כקשור ברשע, שזהו שבט שמעון שהוא כלי חמס, שעשה מעשים של עשו (שלכן יש לכפר לו בנוסף, גם על כלל מעשיו הרעים). או שמודגש שבט אחד שקשור יותר בעשיית העגל, ולכן הוא קשור כנגד הרשעים, שזהו שבט בנימין שממנו יצא מיכה ('תנא: הוא נבט, הוא מיכה … מיכה שנתמכמך בבנין' וכו'. סנהדרין קא,ב), שהוא עשה את העגל: 'ויש אומרים: שמיכה היה, שנתמכמך בבניין, מה שהציל משה מן הלבנים. נטל הלוח שכתב עליו משה, עלה שור, כשהעלה ארונו של יוסף. השליכו לתוך הכור בין הנזמים, ויצא העגל גועה כשהוא מקרטע. התחילו אומרים: "אלה אלהיך ישראל”' (תנחומא “כי תשא” סימן יט). [במדרש שם חלקו האם מיכה עשה את העגל או הערב רב, ממילא למ"ד שזה הערב רב, זה כנגד שמעון, ולמ"ד שזה מיכה זה כנגד שבט בנימין]. או שי"א כנגד שבנ"י היו בשלמות המעלה בעקבות מתן תורה, ששמעו עשרת הדברות, לכן עשר כמספר שמייצג שלמות, וכנגד עשרת הדברות. אבל יחד אתם היו גם הערב רב, שמשה קיבלם כקבלת גיורים, והם עשו את העגל, לכן כנגדם זהו עוד אחד שהוא כנגד הרשעים, שהיו במעשה העגל. ('"לך רד כי שחת עמך” העם אין כתיב כאן אלא עמך. אמר משה: רבון העולם, מנין הם עמי? אמר לו הקב"ה: עמך הם. שעד שהיו במצרים אמרתי לך (שמות ז):"והוצאתי את צבאותי את עמי”, אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב. אתה שהיית עניו וכשר, אמרת לי: לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות, אמרתי לך: לאו! ועשיתי רצונך, והם הם שעשו את העגל, שהיו עובדים עבודת כוכבים, והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטא. ראה מה כתיב: אלה אלהינו אין כתיב כאן, אלא "אלה אלהיך”, שהגרים שעלו עם משה, הם עשאוהו, ואמרו לישראל: "אלה אלהיך”' [שמו”ר מב,ו]). הקטורת מכפרת על לשוה”ר שבחשאי: 'ותני דבי רבי ישמעאל: על מה קטורת מכפרת? על לשון הרע. יבא דבר שבחשאי, ויכפר על מעשה חשאי... בצינעא' (זבחים פח,ב). כמו שבעגל דיברו לשוה"ר, שכביכול משה מת. אמנם זה היה בפרהסיא, אולם הסיבה שדיברו לשוה"ר היה שלא ידעו מה קרה למשה, שהוא נעלם, כעין הוצנע מהם, ולכן דיברו לשוה"ר. משום כך הקטורת קשורה לכפרה על לשוה"ר ובצינעה (ואף מן הסתם בתחילה דיברו בצנעה, שלא העיזו ישר לטעון [ובטח הערב רב שהיו קשורים לע”ז, לא מיד טענו מול בנ”י אלא קודם דיברו בצנעה ביניהם]). מי שגילה למשה על כוחו של הקטורת היה השטן במתן תורה: 'אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר (במדבר יז, יב) "ויתן את הקטורת ויכפר על העם", ואומר "ויעמוד בין המתים ובין החיים" וגו'. אי לאו דאמר ליה, מי הוה ידע?' (שבת פט,א). שבמתן תורה ניטל כח המוות של בנ"י ממנו: 'דתניא רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם", חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (ע"ז ה,א). לכן המתנה שנתן השטן בהקשר למתן תורה (שבו בטל המוות), היה את סוד הקטורת שמונעת ממוות ברבים [כעין שבטל המוות מכלל בנ"י הרבים] (ממגיפה). לכן גם לאחר שחטאו בעגל, שחזר כח המוות, בכ"ז בקטורת יש כח לחיים, שהוא כח חזק לכפרה מול העגל שהחזיר את המוות, ולכן כח לחיים. (בסממני הקטורת ישנם 5 סוגי כמויות [70, 16, 12, 3, 9], כרמז לחמשה חומשי תורה, שמכפר וכעין משלים את מעמד מתן תורה – קבלת התורה בשלמות).