פרשת שופטים - פרשת המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

נאמר בפרשה (דברים יז,יד): 'כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי'. הגמ' בסנהדרין (כ ע"ב) כותבת: רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, שנאמר: 'וישב שלמה על כסא ה' למלך'. ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר: 'והניח לכם מכל אויביכם וגו'' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: 'ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב', וכתיב: 'ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו''.

רש"י (סנהדרין כ ע"ב) מבאר ששלש המצוות תלויות זו בזו לעשותן כסדרן". מקוצר הזמן הערות בקצרה, שכן ראיתי גדולים וטובים משבשים את דברי התורה ודברי חז"ל: דברי רש"י: 'שהן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן', אינן חובה וגדר איסור, אלא, להיפך: היתר! היינו, אינך חייב לעשות את כולן בעת ובעונה אחת, אלא רשאי אתה לעשותן זו אחר זו.

א.      בכניסתן לארץ פירושו - בזמן יהושע עד המלכת המלך הראשון. ולא נאמר סדר זה לדורות. עיין ברש"י וחז"ל ודו"ק.

ב.       עמלק לא נזכר ברש"י ובפסוקים השונים, והכוונה היא, שהמלכת המלך באה לאחר כלל כל הכיבושים והמלחמות. ועמלק כאן לא נזכר אלא כדוגמא לסיום הכיבושים. היינו, כשתגמרו להכרית את שבעת העממים, וגם את עמלק ודומיו – תקימו מקדש.

ג.        המשכן כבר היה והקרבנות היו, והמדובר הוא על קביעת המקדש סופית בירושלים – לאחר בחירת המקום. ואין ללמוד מכאן מאומה על איסור, כביכול, לבנות מקדש עד שלא יקום מלך או משיח בישראל, וכל האומר כן, אומר דברים מלבו ויתן את הדין.

ד.       כאמור, ה'סדר', שדיברו עליו חז"ל אינו מחייב, ולא אמרו חז"ל: 'אין בונים מקדש בישראל אלא אם כן מעמידים מלך תחילה ומוחים זרעו של עמלק, ורק אחר כך בונים מקדש!'

שכן, אם ירצו להכרית זרעו של עמלק לפני מלוך מלך בישראל, מה איסור יש בדבר? כך גם אם ירצו לבנות מקדש לפני מלוך מלך בישראל ולפני מחיית עמלך מה האיסור שבדבר?

היכן מצאנו כדבר הזה? והאומר כי חז"ל הטילו איסור בדבר – וכאן אמרו זאת - שם בפי חז"ל דברים שלא אמרו למעשה, מצוה לעשות כל אחת מן המצוות הנ"ל, ברגע שהדבר מתאפשר.

וכשאמרו חז"ל: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך וכו' לא אמרו אלא דבר אחד: אינך חייב ביום כניסתך ארצה להכרית  את עמלק! כן אמרו אינך חייב מיד עם כניסתך ארצה לעזוב את יריחו ואת העי וכד' ולעלות מיד לירושלים לכובשה ולבנות בה מקדש, שהרי המשכן קיים והעבודה נעשית. לפיכך אמרה תורה: יש לך זמן! ככתוב (יד): 'כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ [אז] וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי'.

גם אז אינך חייב עדיין לבנות מקדש, שהרי המשכן קיים, אלא תכרית את זרעו של עמלק.

עתה, שהניח לכם ה' מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח, עתה חובתכם לקום ולבנות מקדש, כי אם לא עכשיו – אימתי? זו כוונת דברי חז"ל לכל מעיין בדברים לאמיתם. וכל השמים בפיהם דברים אחרים, גם מעוותים את הפשט, וגם ממציאים איסורים שלא היו ולא נבראו.

ואם חפצה נפשך גם בראיה, ראה מה שכתב הרמב"ן בפרשת קורח במדבר (טז, כא): 'ואילו היו ישראל חפצים בדבר [לבנות מקדש] ונתעוררו בו מתחילה, היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול, או גם בימי דוד. כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר, לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים'.

דברי הרמב"ן תמוהים: איך כתב שישראל יבנו מקדש בימי אחד השופטים - גדעון או שמשון? הרי טרם העמידו מלך! וטרם הכריתו את עמלק! ואיך יבנו מקדש? וכי הרמב"ן לא ידע הלכה פשוטה שהתינוקות יועים אותה?

אלא ללמדך, כנ"ל, שמצות המקדש היא מצוה בכל דור! אלא היתר הוא שהתירה התורה, ללכת בסדר האמור: מלך, עמלק, מקדש. בדוק ומצא!

 

 

שבת שלום