'תנן התם: רבי אליעזר אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את ר"א: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו (קהלת ט, ח) "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר". א"ר יוחנן בן זכאי: משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה, ולא קבע להם זמן. פיקחין שבהן קישטו את עצמן, וישבו על פתח בית המלך. אמרו: כלום חסר לבית המלך? טיפשין שבהן הלכו למלאכתן, אמרו: כלום יש סעודה בלא טורח? בפתאום ביקש המלך את עבדיו. פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין, והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין. שמח המלך לקראת פיקחים, וכעס לקראת טיפשים. אמר: הללו שקישטו את עצמן לסעודה ישבו ויאכלו וישתו, הללו שלא קישטו עצמן לסעודה יעמדו ויראו. חתנו של ר"מ משום ר"מ אמר: אף הן נראין כמשמשין! אלא, אלו ואלו יושבין, הללו אוכלין והללו רעבין, הללו שותין והללו צמאים, שנאמר (ישעיהו סה, יג) "כה אמר ה' הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב". ד"א, "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" אלו ציצית, "ושמן על ראשך אל יחסר" אלו תפילין' (שבת קנג,א). 'וכ"ש – שמפני שאינו יודע איזה יום ימות, וטובה תשובה יום אחד לפני מיתתו, נמצא כל ימיו בתשובה יהיו. בגדיך לבנים – נשמתך טהורה ונקיה. כלום חסר בית המלך – בתמיה, הכל מוכן, ושמא יבהילנו לבא פתאום ואנו צריכין ליכנס לסעודה מקושטין. כלום יש סעודה בלא טורח – עדיין יצטרכו לטרוח לצורכי סעודה של בית המלך, ויש לנו שהות הרבה להתקשט. יעמדו ויראו – ואף לעוה"ב צדיקים יושבים ואוכלים ורשעים עומדים ורואים. ר"מ אומר – אין עומדין ורואין, שא"כ אף הם היו נראים מן הקרואים ולשמש, שכן דרך המשרתים עומדים ואין כאן בושה. זה ציצית – שמלובן הבגד. אלו תפילין – שהם שם משמן טוב, דכתיב "וראי כל עמי הארץ כי שם" וגו', ותנא ר"א הגדול אומר: אלו תפילין שבראש (ברכות דף ו.)'(רש”י). בפס' מופיע בגד לבן ושמן על הראש, נראה שזה כנגד שני הדברים שעושים כשמתארגנים לאירוח בסעודה, שמתקלחים ומתלבשים, שזהו שמים שמן לצחצוח הגוף, ולובשים בגד נקי שזהו הבגד הלבן. אולם אפשר שזה כעין 'פיקחין שבהן קישטו את עצמן, וישבו על פתח בית המלך', שהבגד זהו שקישטו את עצמם, והישיבה על פתח בית המלך זהו ששמו שמן כראוי למעמד לפני המלך, שזהו שמן כרמז לקירבה למלך, שאת המלך היו מושחים בשמן בהכתרתו (וזהו כרמז “על ראשך” רמז לראש, כמלך שהוא הראש). נראה שבגד מרמז על האדם, על תפקידו ומעלתו (שכל בגד מרמז בצורתו על בעליו) שזהו פנימיותו, והשמן על הראש – על הגוף עצמו. לכן הבגד מרמז על הנשמה שהיא פנימיותו של האדם, והוא לבן כרמז לטוהר, שהנשמה טהורה ונקיה. השמן על הראש מרמז על הגוף שנטהר, שכך מרחיק מעצמו תאוות המושכות לחטא, שזהו הבסיס כדי שיוכל לשמור על נשמתו טהורה (ואף רמז לתיקון העולם שנעשה על ידו, ולכן זהו בראש, כרמז שהאדם הוא עיקר העולם, שהכל תחתיו ולכן מתקנו במעשיו). לכן בדומה הבגד כנגד הקישוט, שקישטו עצמם לסעודה, שזהו כנגד טהרה ונקיות הנשמה, והשמן בראש כנגד טהרת הגוף מתאוות, שזהו כקירבה לבית המלך, שכך הגוף הטהור מקרב את נשמתו לבית המלך (בצורה נקיה), שתשאר נשמתו טהורה מהחטא. נראה שהד"א, שמביא ש"בגדיך לבנים" זהו ציצית, ו"שמן על ראשך" זהו תפילין קשור למה שאמרנו קודם. 'דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו (בראשית יד, כג) "אם מחוט ועד שרוך נעל" זכו בניו לב' מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפלין. בשלמא רצועה של תפלין, דכתיב (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך", ותניא ר"א הגדול אומר: אלו תפלין שבראש. אלא חוט של תכלת מאי היא? דתניא, היה ר"מ אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר (שמות כד, י) "ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר", וכתיב (יחזקאל א, כו) "כמראה אבן ספיר דמות כסא"' (סוטה יז,א). ['שהתכלת דומה לים כו' – בא ללמדנו שכל המקיים מצות ציצית כאילו הקביל פני שכינה'. רש"י]. ממילא הציצית שמרמזת על כסא הכבוד מרמזת על הנשמה, 'תניא ר' אליעזר אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר "והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים"' (שבת קנב,ב). התפילין מרמזים על קדושת הגוף, ששם ה' נקרא עלינו, על גופנו. ובכך אנו מושלמים בקדושה. (וזה קשור לאברהם, כיון שאברהם מוציא מהגיהנום: 'ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם, ואתי אברהם אבינו ומסיק להו' [עירובין יט,א], לכן דומה לנאמר כאן לשוב בתשובה יום לפני המיתה שלא יפול לגיהנום, ומובא ציצית ותפילין בהם מתקדשים וממילא לא יפלו לגיהנום. לכן זה קשור כמו אברהם שמוציא מהגיהנום [ואצל אברהם זה קשור לקידוש ה' שעשה, שלא לקחת ממון מהגוי שיגיד שהוא זה שהעשיר בממונו את אברהם, אלא ממונו משלו, מכח ה' שנתן לו, כך שדומה לקידוש העולם לה', שמגלה שהעולם כולו קשור לה']).