והגית בו – פרשת דברים

דברים א,ה: הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר: ביאור דברים נכון מתחיל בתיאור המצב מראשיתו מזווית ראייתו של המבאר, בָּאוֹר המיוחד לו. היינו מצפים שמשה יבאר את המצוות בתורה, אך הוא מתחיל במונולוג ארוך ומתאר את מצב העם מראשיתו ויחסיו עם ה', הכול לפי זווית ראייתו (א,ו – ד,כד). ביאור מצוות התורה מתחיל רק בפרק לד,כה: כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ.

ב,כד-כו: רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ; וְהִתְגָּר בּוֹ, מִלְחָמָה ... וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, לֵאמֹר: מלחמה מתחילה בקריאה לשלום. ה' מצווה את משה להתגרות מלחמה בסיחון, ומשה שולח אליו שליחים לדברי שלום. לאחר סירוב הצד השני ל'דברי שלום' דהיינו הסכמה לתנאינו, יש את כל ההצדקה המוסרית לפתוח במלחמה אכזרית ולנצח בה, שהרי הצד השני קיבל הזדמנות לשלום.