"כי אזכרה מקדם פלאך", ע"ז, י"ב:

דע שבימים הקדמונים הפלאות ניסים אותות מופתים היו מצויים כעפר וגם הנבואה הייתה בריבוי עצום ההתגלויות היו אדירות כי השם וצדיקיו אז היו צריכים לבטש קליפת לעומת גסה ועבה מאוד שגם מלאה כשפים וקוסמויות וחרשים ועכו"ם ועבודת אלילים גילולים עבודה זרה ואלוקים אחרים שהיה צריך להעמיד מולה לעומת של קדושה של אות נס מופת ופלא ייחוד ברור צירוף ליבון ותיקונים על טבעיים שמעבר לגדרי הטבע.

אך ככול שמתארכים להם ימי ההיסטוריה הקליפות האלו מתדקדקות ואין בקדושה יותר צורך בהנהגות האלו אלה ההפך המנגד לקדושה גם הוא כבר יותר ויותר רק טבעי ולכן צריך לפעול כנגדו בקדושה באמצעים טבעיים בלבד שכן מידה כנגד מידה לא בטלה מן העולם ואם המנגד טבעי גם הלוחם דקדושה שכנגדו צריך להכות בו במנגד של הטומאה באמצעים טבעיים בלבד לא כמו פעם שהמנגד היה משתמש לפעמים גם באמצעים לא טבעיים ועל טבעיים.

רק מעט מאוד בימים אלו אחרי התארכות דורות כזה עוד צריך לפעמים בקדושה באמת לאמיתה את כוחות האות נס מופת ופלא שלו של השם יתברך באופן של להיזהר בעבודת השיריים מצד חביבות מצווה בלבד אף על פי שזה כבר כמעט לא תופס ממשות.