לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת שלח לך

יג,ח-יא: לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן ... לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה--גַּדִּי, בֶּן-סוּסִי: מדוע במנשה הזכיר את יוסף ובאפרים לא? אלשיך: "נשיא מנשה נמשך אחר עניין 'הביא יוסף את דבתם רעה' – ויבא גם הוא כמוהו, מה שלא עשה נשיא אפרים".  עניין דיבתם הרעה האחים על יוסף הפך לשם קוד לכל דיבה רעה, וכיוון שהושע בן-נון לא נכשל בזה, חא הוצמד תוארו ל'מטה יוסף'. מעניין.

יג,כח: אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם: אלשיך: "למה יאשמו, כי אשר ראו ספרו? וכן משה רבנו אמר 'ערים גדולות ובצורות בשמיים' (דברים ט,א)? ... מכוונים להרוס אשר בנה משה רבנו להסיר מוראם ... כי משה לבל יבעתו בראותם אנשים חזקים, אמר להם שאדרבה, זו הוראת טוב הארץ שמגדלת גיבורים". יש טונציה לדברים, היוצרת תוכן הפוך. חכמים, היזהרו בדבריכם ובטונים.

יד,כד: וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי: מה היה שונה (רוח אחרת) בכלב מאשר ביהושע? אלשיך: "עומד בניסיון שהוא יותר מעושה מצווה, כי הנה היה כוח מחטיאו עמו – וכבש אותו ... ועם כל זה שכבש אותו – 'וימלא אחרי' ... מלא אחרי בלבד". יהושע היה צדיק מלכתחילה ולא הלך אחר עניין הוצאת דבה (לכן לא נאמר בו 'למטה יוסף למטה אפרים'; פסוק ח'), וה' מסייע לבעלי תשובה המתגברים על יצרם ורוחם האחרת. לקח חשוב. טוב לחזור בתשובה מלהתהדר בנוצות צדיק.

טו,לט: וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה: אלשיך: "איך על ידי ראותם אותם יזכרו כל המצוות? ...הוא משל אל מה שדרך אנשים שלזכור דבר מאשר ירצו לעשות –קושרים חוט באחת מאצבעותיו לראות ולזכור בל יישכח ממנו ... וזהו אמרו 'והיה לכם לציצית' – שהוא כדי להציץ בו לזכור". הצצה מספיקה כדי להזכיר הכל, לא כל שכן הבטה ועיון מעמיק, ולכן גם נציץ וגם נראה, ואז ניזכר בה'.

שבת שלום, שבת של הימנעות מדיבה רעה, כוונות טובות, תשובה וראייה טובה, אורן.